עצובה, אני פשוט צריכה להפנים שאני שונה

היי , אז ככה מחר פורים ..... קניתי תחפושת ... אני בכיתה ח הרבה חיכיתי לפורים ..
הלכתי עם חברה ליקנות תחפושת ואחרי זה כל הכיתה שלי אומרת.שהיא לא באה... ממש אף אחד כול הבנות לא באות סתם קניתי תחפושת הכיתה שלי לא יוצאת ואין לי עם מי להיות( אני לא שמה אל אפחד אני ילך לאן שבאלי אבל בלי אפחד זה לא כיף ....) כול הבנות בכיתה איתי בקשר אבל למרות כול הקשר הזה אני לבד אין לי על מי ליסמוך כולם צבועים כולם אומרים דברים והולכים מאחורי הגב לומר דברים אחרים כולם דומים לכולם אדישים חסרי לב וכו...... לטיול שנתי גם הם לא רוצים
אני שונה אכפת לי מאנשים גם עם הם לא איתי בקשר..... עם אני עושה משהו באמת מהלב ובאים לדבר איתי על מישהו או מישהי אני פשוט אומרת להפסיק ואז מגיעים המילים...." מה את משחקת אותה "
אני פשוט לא מתאימה לפה אני יודעת שאין לי חברות אמיתית .... אני תמיד מוצאת דבר חיובי אבל איפשהו עמוק בתוכי אני יודעת שאני עובדת על עצמי שכול יום שאני הולכת לביצפר ורע לי ... אין לי חברות .... אני רוצה לעבור לביצפר בעיר אחרת .... לטיול שנתי חברות שלי קבעו( עם הם באות) חמש בנות שהיו איתם בחדר כיאילו החבורה שאני מיסתובבת איתם אבל שתבינו זה כולם בזוגות (זוגות = שתי צברות שתמיד יחד / החברות הכי טובות) ואז כולם ( כול הזוגות) מיתגבשים לקבוצה, לכול בת בכיתה יש " בת זוג" שאיתה היא אומרת את כול מה שעל "ליבה" ( נכון, ריכולים ריכולים וריכולים) ואז הולכת ומדברת על משהו אחר עם "הקבוצה" לי אין זוג אני עם כולם אין לי מישהי קבועה שאני יודעת שאני יבוא והיא חיכתה לי כול כך ושהיא תמיד תיסתובב איתי בהפסקות נימאס לי לירדוף
עכשיו הבטיחו לי שאני היה איתם בחדר(שתי בנות) אבל כול אחת הכניסה את "בת הזוג" שלה וככה לי לא נישאר מקום עם מי אני היה השאלה הקבועה
אף אחד
נימאס מהצביעות פשוט באלי לומר לכולם מה שאני חושבת עליהם וללכת ... אבל אי אפשר... אני חייה איתם... החיים שלי יראו יותר רעים עם אני יעשה את זה ... שתבינו אני לא ילדה מיסכנה שאין לה חברות כמו שאמרתי בהתחלה, יש לי הרבה חברות אבל לא אמיתיות מזוייפות
אני מקווה שהבנתם ורוצה עזרה לימצוא את עצמי
( השתמשתי בבטויים שונים כמו - בת זוג - שהייה לכם יותר קל להבין את הסיטואציה)
תודה רבה לכול מי שיענה / יקרא כי זה באמת ארוך