המצב המשפחתי מרסק את הביטחון העצמי, רוצה לעבוד על עצמי אבל אני מרגיש שלא מצליח

טוב זה פוסט די ארוך שמפרט באופן הכי אובייקטיבי שאני יכול על המצב המשפחתי מנקודת המבט שלי.
יש לי משפחה די מורכבת. הוריי הם כמו יין ויאנג- הפכים אך משלימים זה את זה. אבא הוא הגבר, זה שלא חושף רגשות, העקשן והשואף למצויינות. אמא לעומתו, היא בן אדם אמוציונאלי יתר על המידה, בצורה שמביאה על עצמה עומס רגשי וחרדות מדאגת יתר לכל הסביבה.
חשוב לי לציין שאבי הוא אדם שבמונחים של פסיכולוגיה הוא נכה רגשית. כלומר, אדם שסבל מילדות קשה , שאיננו קיבל בבית אהבה עצמית והתרגל לחנך באותה דרך שבה חונך, כמו מעין אינסטינקט.
בנוסף על כך, שניהם מאוד דומיננטים ועקשנים בצורה בלתי רגילה.
לגדול עם שניהם באותו בית נותן מסר מבלבל ובעיקר מסר לא מסר. קיבלתי ממנו בילדות המון תחושות מאוד לא נעימות, הוא היה מאוד קיצוני בתגובות שלו והיה עושה מכל שטות פיל. לדוגמא, שהייתי קטן ( גיל 7) התעמתתי איתו על משהו והוא בתמורה לקח אותי לשיחה ואמר לי שאני כפוי טובה וחוץ מבגדים וממזון הוא לא יזכה ממני לשום דבר אחר.
מן הסתם שהיחס לא השתנה גם שבגרתי. תמיד יש לו מה להעיר על כל פיפס. הוא מובטל כבר 5 שנים מרצון ומתקיים רק מפנסיה. הוא יושב כל הזמן בבית ולא מפסיק להעיר הערות ולהתערב לכולם בחיים. זה כבר מתחיל להעלות לי את העצבים.
הפיצוץ הכי משמעותי שהיה לי איתו זה שניפצתי לו חלום- לא רציתי להמשיך במסלול שהתחלתי בו ורציתי לעבור למסלול חיים אחר. ברגע שהוא שמע על זה , הוא צרח עליי וטען שאני מפגר ושאני מכונה חסרת רגשות שסחטה אותו רק בשביל הכסף.
בקיצור, אין לי שום כוונה לפתח איתו שיחות אישיות- הוא באמת כבר לא שווה את זה.
בניגוד לכך , אמא שלי סובלת מכל הסיטואציה. מרוב שהיא חרדה לשמור על הבית , שהיא כבר מרגישה שהוא מתפרק לה בין הידיים, היא כל הזמן מתפשרת ומכריחה אותנו להתפשר. המצב בבית הינו בלתי נסבל לחלוטין . הבסיס כבר מעורער ולאף אחד אין שום כוונה לשנות את עצמו.
בנוסף לכל זה, אח שלי סובל מחרדה חברתית גבוהה מאוד, בעל תגובות אימפולסיביות קיצוניות, דכאוני ודורש תשומת לב בתדירות מתישה וגבוהה מהרגיל. מה שכן, אבי סימן אותו מגיל קטן והתרגל להתנכל לו משום שראה אותו כחלש יותר.
אני כבר התחלתי לעבוד על עצמי, טיפולים אלטרנטיבים, ייעוצים פסיכולוגיים על מנת שאני לא אשבר תחת הלחץ הזה. אני מרגיש שהמסגרת הזאת מאוד לא נוחה לי . אני מאוד מסתדר איתם ומאוד לא. האווירה הזאת מערערת לי את הביטחון האישי בכל מצב שהוא ואני פשוט לא מסוגל לתפקד שאני איתם בבית.
אני מאוד רוצה לעבוד על עצמי אבל אני מרגיש שאני לא מצליח. אני באמת מחפש עזרה ולדבר עם מישהו בנוסף לטיפולים שאני עובר באופן אישי.