ביחד שנה, היא מסתובבת בלילות עם בנים ויוצאת למסיבות, היא נאמנה לי בכלל?

שלום לכולם,
אני וחברה שלי כבר כמעט שנה ביחד והכול היה מושלם חוץ מהקטע של המרחק..
אני מספר על המרחק משום שזה מאוד חשוב, אנחנו במרחק של 6 שעות אחד מהשנייה אבל אנחנו עדיין מצליחים בכל כך הרבה קושי ואהבה להמשיך את הקשר המדהים הזה.
במרחק יש הרבה בעיות והגדולה בהם זה האמון, אני סומך עליה והיא עליי אבל אני שם לב שבזמן האחרון אני מתחיל פחות ופחות לסמוך עליה.
היא מסתובבת עם בנים עד מאוחר בלילה, היא בקשר ממש עמוק עם החבר ההומו שלה שלדעתי הקשר שלהם אינטימי מדי, היא הולכת למסיבות עם הרבה בנים שהיא יודעת שהם דלוקים עליה. אבל היום קרה משהו שפשוט נמאס לי מזה כבר..
היא הלכה לטיול של המשצים ובלילה התקשרה אליי ואמרה לי שאיזה קבוצה של חונכים שתמיד מעשנים סמים באוהלים שמו לה משהו באוכל והיא מרגישה קצת סחרחורת אבל שחוץ מזה היא בסדר. באותו זמן שדיברנו שמענו ברקע את כל הבנים מנסים להתחיל עם חברות שלה ואז היא פלטה "אוף זה כזה מעליב שאיתן מתחילים ואיתי לא!" ואז אחרי שהיא שמעה שקט ממני שבו לא הבנתי מאיפה היא הוציאה את זה היא אמרה "לא שאכפת לי שיש לי אותך" אבל אני פשוט התפוצצתי. מצד אחד אני אוהב אותה כל כך ואני ממש מאמין שהיא האחת אבל עד כדי כך?! היא רוצה שבנים יתחילו איתה??
אמרנו בתחילת הקשר שאנחנו בחיים לא ננסה לגרום לאחד השני לקנאות כי המרחק קשה בכל מקרה אז זה לא בגלל זה.
ולא רק זה, אחרי כמה זמן שהיא המשיכה לדבר כאילו לא קרה כלום היא אמרה שבחמש בבוקר הם יוצאים לראות את השקיעה בפיג'מות ושהיא ממש רוצה לראות את הפיג'מה של אחד הבנים כי יש לו אחת ממש חמודה ושיש לו עיניים כחולות יפות.
פשוט אמרתי לה שנראלי אני ילך לישון וניתקתי, אין לי מושג מה היה לה ואני בשוק.
כל כך הרבה זמן שאני מנסה כל כך חזק בשביל לגרום לקשר הזה לעבוד ושהיא תהיה הכי שמחה שיש, אני מנסה לעבוד כמה שאפשר בשביל לבקר אותה כמה שיותר, כל ביקור שלי שם אני מביא לה מתנה יקרה מרוב שאני אוהב אותה. כל כך השקעתי בה ועזרתי לה ברגעים הקשים שהיו לה, ברגעי לחץ וברגעים שהיא הייתה חולה אבל עד כדי כך קשה לה שמישהו לא אומר לה בפרצוף, פנים מול פנים, כמה שהיא יפה ומתחיל איתה בדרכים כלשהם?? אני יודע שהיא אוהבת אותי אין בזה ספק. אבל עדיין, ממש קשה לי עם זה ואני לא יודע אם בכלל שווה לדבר איתה על זה כי הדיבורים האלה כבר קרו, אמנם לא בצורה קיצונית שיחה קלה של חמש דקות שבו אמרתי שזה מציק לי אבל זה פשוט לא עוזר!
מה אתם מציעים לעשות??
אשמח אם גם תביאו סיבה.