כמה הייתי רוצה לחזור לקרבי אבל שאני פשוט לא יכול,או שאולי אני לא מנסה?

אז התגייסתי באוג 15 לקרבי בדיוק לחיל שרציתי וממש הייתי מרוצה ביום הגיוס והכל.
העניין הוא שאחרי כמה חודשים משם(אפילו לא סיימתי שם טירונות מלאה) פשוט יצאתי משם דרך קב"ן אחרי שהייתי כל היום נמצא שם בדיכאון וכל מה שלא הייתי עושה שם רק גרם לי להרגיש רע עוד ועוד עם עצמי.בסופו של דבר אחרי שדיברתי בערך כל יום בט"ש עם אבא שלי ובכיתי כמה שהייתי רוצה לעוף משם גם המ"מ והמ"כ שלי בסופו של דבר ידעו מהדבר ודיברו איתי כמה פעמים.
אני לא אכנס לגמרי לזה אבל פשוט אחרי כמה שיחות גם עם המ"פ יצאתי משם על אי התאמה.
להגיד את האמת כבר מאז שיצאתי רק התבאסתי ראיתי כל הזמן תמונות של אלו שהיו איתי בטירונות ובאימון מתקדם ובסיום מסלול שלהם אבל אני לא שם.אני התגלגלתי בסופו של דבר לג'וב קרוב.
להגיד את האמת כבר שהגעתי לשם(משהו כמו ארבעה חודשים)הרגשתי שזאת התקופה הכי מדהימה שלי בצבא,פתאום הגעתי לבסיס ולא הייתי שבוז הגעתי הלכתי עשיתי סוף סוף משהו בשבילי.
בכל מקרה בתחילת מרץ שהרגשתי שטיפה "הבשלתי" במערכת הצבאית רציתי לבקש מהמפקד שלי המלצה ללכת לקב"ן אבל הפעם כדי להוריד את הקה"ס(המלצה חיובית).
הדבר כרוך עד כמה שהבנתי באבט"שים וסגירות ובקיצור גם חלק ממה שגרם לי לצאת מקרבי.בערך חודש שלם שאני כבר דוחה את השיחה איתו ופתאום גם הגיעה לי שבת בבסיס שאני נמצא בו,אמרתי לעצמי שאם אני עובר את השבת בשלום אני מדבר איתו על זה אבל משהו כמו יומיים לפני התחלתי להיכנס לאותו לחץ שהיה לי גם שסגרתי אז.
שוב הרגשתי שאני לא יכול לסגור את השבת הזאת דיברתי עם המפקד לבסוף אבל יותר על הקשיים שלי והוא עזר לי לדחות את השבת הזאת.

עכשיו אני שוב תקוע על העניין שכמה הייתי רוצה לחזור לקרבי אבל שאני פשוט לא יכול,או שאולי אני לא מנסה?גם לדבר איתו עכשיו שוב לגבי המלצה חיובית לא נראית מאוד הגיונית אחרי שסיפרתי לו על זה אני לא בטוח שהוא ירצה לעשות את זה.
מה אתם חושבים על זה?לאיזה כיוון למשוך את זה?