אמא מכריחה את ארוסתי לעשות דברים שהיא לא אוהבת ואומרת שאין לה מה להגיע אליה

אני מתחרפן כבר...
אני וארוסתי עומדים להתחתן בסוף השנה, אנחנו יוצאים כבר 6 שנים, ארוסתי כיבדה את אמא שלי כל הזמן, דאגה לקנות לה מתנות ליום הולדת, באמת אי אפשר להגיד מילה רעה אחת עליה. לעומת זאת אמא שלי לא קנתה לה מתנות וגם עקצה אותה לא מעט פעמים בחיים... אבל ארוסתי הבליגה והבליגה..
בכל אופן, לאח שלי יש חברה במשך שנה, ואמא שלי חולה לה על התחת.. למה? תאמינו לי שאין לי מושג, זה נראה אשכרה שאמא שלי כושפה או משהו כזה... היא אוהבת אותה יותר מאשר היא אוהבת את אחותי.. פשוט מטורף!!
אבל אין לי בעיה, מבחינתי שיהיו כל היום 24/7 ביחד, כל עוד זה לא פוגע בי..
הבעיה היא, שזה כן פוגע בי...
ארוסתי לא מתחברת לחברה של אחי, יש להן אופי שונה לחלוטין, ארוסתי מכבדת אותה ואומרת לה שלום כשהיא רואה אותה, אך לא מפתחת איתה שיחות.
זה הגיוני, הרי כל אחד מאיתנו מתחבר לאדם מסוים ולא מתחבר לאדם אחר, ככה זה בחיים..
חשוב להדגיש שארוסתי עושה את הכבוד המינימלי, אומרת שלום, וכמובן שאם חברה של אחי מדברת איתה, היא גם עונה ולא מסובבת לה את הגב או משהו כזה.
אבל... לאמא שלי זה לא מספיק, היא רוצה שארוסתי תהייה החברה הכי!!! טובה של חברה של אחי.
אני הסברתי לה כמה וכמה פעמים שהיא לא יכולה לכפות על ארוסתי להיות חברה טובה שלה, היא לא תגיד לה עם מי לדבר וכמה לדבר!
אני וארוסתי מחפשים בית, אנחנו עומדים לקנות בית אבל זה תהליך ארוך שייקח עוד כמה חודשים.. בכל מקרה בינתיים היא לא מגיעה אליי הביתה בגלל שהיא כבר לא יכולה עם זה שאמא שלי כופה עליה דברים וכל פעם שהיא מגיעה אמא שלי מכריחה אותה לשבת במקום מסוים ולדבר עם חברה של אחי.

בכל אופן, לפני כמה ימים אמא שלי התקשרה לארוסתי, הן ניהלו שיחה, ובשיחה ארוסתי הסבירה לה שזה לא מקובל עליה שאמא שלי מכריחה אותה לדבר עם חברה של אחי, ושהיא עושה לה את הכבוד ואומרת שלום, אבל מכאן ועד להכריח אותה להיות חברה טובה שלה, זה ממש לא הגיוני ולא פייר.
אמא שלי אמרה לה "בבית שלי, את תעשי מה שאני רוצה, אם את רוצה להגיע לכאן, את תדברי איתה ותהיי חברה שלה" במילים אחרות, אם את לא תהיי חברה שלה, אין לך מה להגיע לכאן.
וגם אמרה לה "אני לא יודעת איך אתם מתכננים להתחתן ככה" כלומר כשאת וחברה של אח שלי לא מדברות..
אמא שלי חיה בסרט שכל העולם סובב סביב חברה של אחי, כמו שאמרתי.. היא סוג של מכושפת...
בחיים לא הפריע לה ככה שחברה שלי לא מנהלת שיחות נפש עם בעלה של אחותי, היא בחיים לא אמרה מילה על זה!!!

בכל אופן, ארוסתי לא רוצה שאני אריב עם המשפחה שלי בגללה, היא תמיד אומרת לי, המשפחה שלך לפניי, אבל בסופו של דבר, היא תהייה המשפחה שלי, ואני צריך להגן עליה!
אני רותח ממה שאמא שלי אמרה, ובא לי פשוט להגיד לה, את חוצפנית, פעם אחרונה שאת מדברת ככה לארוסתי, ואין בעיה, את לא רוצה שהיא תבוא, אז היא לא תבוא.
אם היא באה לכאן, את לא תגידי לה איפה ולשבת ועם מי לדבר!

ארוסתי מאוד חוששת להתחתן במצב הזה, היא כבר חושבת לבטל את החתונה ופשוט לחיות ביחד בלי חתונה, כי לא בא לה שיעשו לה "פרצופים" בחתונה או יעשו לה טובה שהם מגיעים לחתונה.
אני מבין אותה ומאוד כואב לי שהיא צריכה לעבור את כל זה.
אני אמרתי לה שאם אמא שלי לא תכבד את הרצונות שלה, אז אמא שלי פשוט לא תראה אותה, כלומר אני לא אבקש מארוסתי להגיע לבית של ההורים שלי.

האמת, שגם לי לא בא לראות את אמא שלי יותר, ואם זה ימשיך ככה, כאשר אני אעבור לגור לבד, אני לא אגיע אליהם הרבה, כי בסופו כאשר היא פוגעת בארוסתי, היא פוגעת בי!

מה אתם מייעצים לעשות?