מרגישה שההורים כולאים אותי. למה הם לא מקבלים את זה שאני יוצאת בשישי בערב?

אני ילדה שמאוד קשה לה להתחבר לבנות היה עלי כל היסודי חרם מבנות ומאז מאוד קשה לי להתחבר לבנות מאז כמובן שהכרתי בנות והיו לי עד לפני חודשיים חברות אבל הכלל הגדול של החברים שלי הם בנים
אני וחברות שלי רבנו כי הן טענו שאני שרמוטה שלא מכבדת את עצמה וששאלתי אותן למה הם חושבות ככה בכל זאת היינו חברות די טובות הן אמרו כי יש לך מלא ידידים את כל הזמן עם בנים בבית ספר ובקושי איתנו
ממש התעצבנתי עליהן ואני לא חושבת שאני אהיה מתי שהוא חברה שלהן כי זה די דוחה בעיני להגיד על מישהי דבר כזה רק כי יש לה ידידים
מה שגם לפני זה התרחקתי מהן כי הן להתחילו לשתות מלא בעיקר במסיבות ואז אני ההיתי צריכה להרוס לעצמי את הכיף לקחת אותן שהן מקיאות (לא כיף)
ועכשיו נשארו לי רק ידידים
וההורים שלי ממש תקועים על השתי חברות האלה שאני כבר לא חברה שלהן והם אומרים לי לא את מסתובבת עם אנשים עם השפעה רעה בזמן שהם לא מבינים שהן ההשפעה הרעה אז אמרתי להם את זה
והם הבינו וקצת ירדו מהן
אבל עכשיו אני בבעיה כי אבא שלי לא מרשה לי לדבר עם בנים (ולא אני לא דתייה חילונית לגמרי)
והיה ביני לבין אבא שלי ריב ממש גדול על זה והסברתי לו שזה לא הגיוני בכלל מה שהוא מבקש והוא אמר אוקי אני מבין אבל עכשיו הבעיה לא נפתרה
כי כל פעם שאני מבקשת לצאת הוא ואמא שלי אומרים לי לא אנחנו לא מכירים את מי שאת נפגשת איתו אז אני
אומרת להם שמות וזה לא מספיק להם הם גם רוצים לדעת איך ידידים שלי נראים ולהכיר אותי אישית ואני מבינה את הדאגה אבל אני לא מתכוונת לבוא לידיד לי תשמע ההורים שלי רוצים להכיר אותך כאילו הוא לא חבר שלי אני לא אמורה לעשות איתו הכירות עם ההורים זה דפוק
ופעם אחת הם הסכימו לי לצאת ואז אבא שלי עקב אחרי ואחרי 10 דקות חזרתי
הביתה וזה פשוט נמאס לי למה אני צריכה לשבת כל החיים שלי בבית כי ההורים שלי לא מסכימים לי ולראות אחרי זה את החברים שלי יוצאים ונהנים
למה אני כל הזמן צריכה להיות בבית למה ההורים שלי לא מקבלים את זה שאני
יוצאת בשישי בערב?
לצה אני לא יכולה לצאת כמו כל הילדים ולהנות עם החברים שלי? איך אני יכולה לגרום להם להסכים לי לצאת נמאס לי כבר לשמוע לא רע לי כבר לשבת כל היום בבית מרגישה כלואה