שלום לכולם, אני מגויס משהו כמו חצי שנה ונמצא כרגע בתפקיד של תומך לחימה בבסיס סגור. אני סובל בשירות שלי מהשניה הראשונה, וכל יום אני מרגיש יותר ויותר נורא. אני מרגיש חנוק, כלוא ואבוד במסגרת של יחידה סגורה. אני כל היום עם הראש ברצפה, אין לי כוח לכלום, לא בא לי לדבר עם אנשים או לעבוד בתפקיד שלי שאותו אני לא סובל. איבדתי לחלוטין את התיאבון והתפריט היומי שלי מסתכם בלחמניה או 2 בלי כלום ולפעמים גם איזו פחית קולה. יש לי בעיה גדולה עם המקלחות בבסיס, אני לא מתקלח פה וגם זה מוסיף להרגשה הרעה שלי. אני סובל מבחילות וכאבי בטן תכופים, ואני מרגיש חלש מאוד גם פיזית וגם נפשית. אני בקושי מדבר עם אנשים בבסיס ורוב הזמן אני פשוט בפלאפון עם ההורים שלי. בלילה מאוד קשה לי לישון בבסיס, אני מתעורר כל איזה שעה-שעתיים בלילה ונרדם ממש מאוחר. אני מרגיש ממש בדיכאון, אני סובל גם מחרדה חברתית שגורמת לי לחוסר ביטחון ולקושי לבטא את עצמי מול אנשים, ומאז הגיוס גם מהתקפי חרדה שהתדירות שלהם גודלת מיום ליום, דבר שאני לא מאחל לאף אחד. אף אחד בצבא הזה לא מבין אותי ומרגיש לי כאילו שמים עלי פס. למען האמת, אני מעדיף כבר למות וזהו מאשר להמשיך לחיות את החיים שלי כמו שהם עכשיו. פניתי כבר לקב"ן מוקדם יותר בשירות, אבל נלחצתי מולו כי פחדתי שהוא יחשוב שאני סתם משקר לו כמו הרבה אנשים, ולכן הוא לא עזר לי ולא יצא לי מזה כלום. מישהו מכיר או היה במצב דומה ויש לו עצות שיעזרו לי? אני אבוד ולא יודע כבר מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025