שנתיים ביחד והיא רוצה להתחתן או להיפרד, אך אני לא מרגיש בשל לחתונה

אנשים יקרים צהריים טובים ...

יש לי בעיה גדולה שנתקלתי בה וזה בקשר הזוגי שלי .
אני רוצה להתחיל בכך שאנחנו שנתיים וחצי יחד ויש לנו לא מעט ריבים בסוף אבל עכשיו זה התאזן ..

הבעיה היא שלפני חצי שנה היא אמרה שהיא רוצה להתחתן עוד שנה מקסימום ואם זה לא יקרה איתי אז היא מאוד מצטער על זה והיא אוהבת אותי והכל אבל היא לא מוכנה לחכות יותר היא רוצה "להתחיל את החיים" ניסיתי להראות לה שאפשר לחיות גם בלי נישואין כרגע כי אני לא מרגיש מוכן ושלם עם זה ואני לא מרגיש שזה הדבר הנכון עכשיו אני רק חייל יש לי עוד שנה וחצי לשרת ...

היא ילדה מדהימה חכמה היא גם בשירות לאומי גם עובדת ומרויחה שכר של 8-9 והיא בת 19 והיא גם לומדת במכללה ...

היא מושלמת היא תמיד דואגת שיהיה לי טוב ורוצה רק לטובתי ומנסה תמיד לרצות אותי (לפעמים מצליח לפעמים לא ) אבל אני בתוך עצמי פשוט לא מרגיש מוכן לזה כרגע ואני צריך עוד חצי שנה אפילו פחות כבר להציע לה ...

כי היא לא רוצה לגור יחד עם מישהו לטייל טיול בעולם עם מישהו וכל הדברים האלה עם אף אחד חוץ מבעלה ... והיא אמרה שהיא מאוד תשמח שזה יקרה איתי אם אני אהיה בעלה כי היא אוהבת אותי אהבה אין סופית אבל היא לא מוכנה לחכות יותר ועם כל הצער והכאב היא תחתוך את זה ...

ניסיתי לדבר איתה המון פעמים על הקטע הזה ואין היא לא מוכנה לחכות היא רוצה להתחיל לחיות ובשבילה זה מה שאומר לחיות להציע נישואין ואז רק אפשרי לעשות הכל ...

אני לא יודע אני לא מרגיש מוכן כל כך אני עדיין לדעתי ילד אני לפעמים כן חושב על זה להציע לה ושהחיים שלנו יהיו יפים כי אני חייב להגיד פה משהו

שנינו לא מאמינים בלהביא ילדים בגיל כזה כבר דיברנו על זה רק עוד 4-5 שנים אם זה יקרה ... המטרה של החתונה זה נטו לעבור לגור יחד חשבונות משותפים וכאלה ...

אז אני ממשיך מאיפה שעצרתי אני חושב על זה כן וחושב שזה יכול ליהיות טוב לגור יחד וסתם בסוף היום שאני חוזר מהבסיס והיא מהעבודה סתם לשבת לראות טלויזיה ביחד ...

אבל מצד שני לא יודע לא כזה טוב לי כרגע בקשר אבל טוב לי מספיק אבל הבעיה הזאת גורמת לי לחשוב אולי במקום אחר לא יקרה את כל מה שקורה לי עכשיו ... (דברים אישיים בקשר לריבים שקוראים בנינו שלפעמים שנינו נתקעים בקיר ולא יודעים מה לעשות שאף אחד לא מוכן להתפשר ... וקרה לנו שנפרדנו פעם או פעמיים ליום אחד ואמרנו שנעשה הכל בשבילנו וכל הריבים שוב חזרו והשתנו דברים אבל לא הרבה אבל כן ניהיה טוב יותר ...)

וזה מה שקורה לנו עכשיו אנחנו אחרי פרידה וחזרה ממנה ואנחנו משתדלים כל כך באמת שמשתדלים ... אבל הקטע הזה של החתונה תמיד מהדהד לי בראש כי אני באמת באמת לא יודע מה אני יעשה שאגיע לרגע של עוד שנה וחצי ואצטרך להחליט מה אני אמור לעשות ...

ומצד אחד אני רוצה אותה לכל החיים שלי ומקווה שהכל יסתדר עד אז
מצד שני מפחד שהיא סתם מחכה ובסוף אני אקבל רגליים קרות וארגיש שמה שאני עושה מוקדם מדי או שלא חשבתי עליו מספיק ...

אני אוהב אותה כל כך ולמה למה זה אמור ליהיות ככה ?!!~??!?! אוף למה כל דבר טוב חייב ליהיות מלווה בבעיה ...