מאז שעקבו אחרי ונכנסו לי לבית בזמן שישנתי, יש לי חרדה לפרטיות שלי

זה הולך להיות ארוך, מצטערת מראש.
ולהלן הקדמה קצרה לטראומה שלי,
שהייתי בת 14- 15 בערך, הייתי ילדה ביישנית,תמימה,שקטה ומאוד מופנמת.
לצערי איכשהו דרכיי הצטלבו עם האנשים הלא נכונים שלא במודע,
אנשים שרצו לפגוע בי בכוונה.
לא פגעתי באיש,לא העלבתי אף בן אדם בחיים שלי.
הגעתי מבית טוב,דתי עם ערכים.
עברתי חוויות של אלימות מצד בחור בבית ספר שהיה אורב לי בכל פינה, ככה סתם בלי סיבה, תמיד הציקו לי בבית ספר ואהבו להשפיל אותי..
ולטראומה האמיתית:
הייתה לי "חברה" בזמנו שכנראה כן קיבלה ממני את הרושם שאפשר לשחק איתי והבטיחה לפגוע בי.
נשבעת לכם שרק אלוהים יודע למה..
היא שלחה אלי בחורים כדי להפחיד אותי,הם נכנסו לי לבית בזמן שישנתי, עקבו אחרי,
יום אחד שחזרתי הביתה מהבית ספר,ראיתי שכל הבית שלי הפוך.. פחדתי שיש מישהו בבית.
חייתי בפחד איזה תקופה של כמה חודשים שהרגיש לי שנמשכו כמו נצח. הם היו מטרידים אותי בטלפון,מתקשרים ומנתקים, עוברים עם האוטו שלהם כל הזמן ליד הבית שלי. לא ראיתי את הפנים שלהם מעולם.
לא הייתי עוצמת עין כל הלילה, כל הזמן שמעתי רעשים..
פחדתי להודיע למשטרה כי הם איימו עליי דרכה, שלחו לי מסרים מאיימים דרכה.
אני לא יודעת למה היא עשתה לי את זה,אולי כי הייתי סה"כ ילדה תמימה שכיף לצחוק עליה מאחורי הגב.
המשפחה שלי לא ידעה מה עובר עלי, לא אמרתי להם כלום.
אבל הם כל הזמן שאלו מי מתקשר אלי ומנתק כל הזמן?
לא ידעתי מה להגיד להם.
אני יודעת שגם היא הטרידה והתקשרה.
אני נשבעת לכם שאני לא טרול וכל מה שאני אומרת לכם הוא אמיתי.
פניתי אליכם כי אין לי למי לפנות עם זה, אפילו לפסיכולוגית שלי בחיים לא אמרתי את זה.
היום אני בת 28 ועבר בהחלט המון זמן, אבל עדיין זה אצלי בראש ואני בחיים לא יכולה לשכוח טראומה כזאת..
זה השאיר אצלי המון פצעים שמשליכים על כ"כ הרבה דברים בחיים שלי,
יש לי סוג של חרדה חברתית מאוד קשה, אני מוותרת על המון דברים רק בשביל לא להיתקל עם אנשים..
הולכת עם הפנים למטה ברחוב..
לא יוצרת קשר עין עם כל אחד חוץ מהקרובים אלי.
אני מפחדת להכיר בחורים ותמיד מתקשרת מחסוי, שחס וחלילה לא ידעו את המספר שלי, מפחדת לשים תמונות שלי באתר הכרויות,משתדלת לא לספר על עצמי כ"כ הרבה.. איזה בחור ירצה להכיר מישהי כמוני? שכל הזמן מסתתרת?
אין לי פייסבוק, אין לי אינסטגרם,פשוט כלום.
אנונימית לחלוטין.
אני כ"כ לבד, אני בלי זוגיות ובא לי כבר להיות נאהבת ולהפסיק לפחד.

רק רציתי לפרוק ואולי שמישהי תזדהה איתי...