התחלתי ממש לסבול בצבא מהחום, מהיחס, מבעיות רפואיות שהתעלמו מהם

אוקי,בקצרה על 4 חודשים האחרונים שלי(התגייסתי במרץ ליחידה קרבית):
התגייסתי לא מרצון,לא באמת רציתי את זה והכריחו אותי כי אני בעל פרופיל קרבי.
אמרתי ניתן לזה סיכוי,נתתי לזה סיכוי,מפה לשם מהר מאוד,תוך חודש וחצי פלוס מינוס
התחלתי ממש לסבול,מהחום,מהיחס,מבעיות רפואיות שהתעלמו מהם,ובסופו של דבר גם מדיכאון מטורף,אחרי הרבה שיחות(קב"ן,מ"פ,ועוד כמה דרגים)
החליטו לפלוט אותי בסוף-לא על סעיף קה"ס,אני דיי בטוח שהקבן בכל זאת היה נותן לי סעיף כזה,אבל לטענתו בגלל שאני איכותי והוא מאוד התרשם ממני הוא לא רצה לפסול לי את העתיד הצבאי או לפגוע בי בצורה כלשהי,וסידר את זה שאני ייפלט במה שנקרא וועדות פליטה סוף טירונות..
נכנסתי לר"מ 2 מיד אחרי שפלטו אותי (התאשפזתי בגלל מחלה)
ואני הולך לצאת מר"מ 2 בקרוב מאוד וללכת לגדוד,למפקדה.
ברגע שאני חושב על זה שאני הולך להיות שם,עולה לי הדופק ואני מעט נלחץ,מקום חדש,
אנשים חדשים,ומאוד מפחד מתפקיד לא טוב(כי איזה תפקידים אטרקטיביים כבר יש בגדוד),אני רואה שהולכים להציע לי טבח או נהג..
אני בן אדם מאוד איכותי,כלומר,הנתונים כמעט הכי גבוהים בצה"ל,ונאצלתי ללכת לקרבי נטו בגלל פרופיל. המון חברים שלי נמצאים בתפקידים איכותיים,מסווגים,שאני יודע שאני גם בקלות הייתי יכול להגיע אליהם,אבל מה שמנע ממני זה הפרופיל.
אני מסתכל על אנשים עם תג יחידה ברכבת ומקנא,למה אני לא הם.
בכל מקרה אני באמת מרגיש שאני מבזבז את החיים שלי בצבא כרגע,ונטו רואה את זה כעיכוב של החיים האמיתים,אני באמת מאמין שישר שאני אשתחרר אני אלך ללמוד רפואה/הנדסה כלשהי.
מצד שני,כרגע אני פוחד מהמשך השירות שאני אמשיך להיכנס לדיכאון בגלל כל הסיבות שציינתי,ובכללי אני לא באמת חושב שאני מתאים לשרת בגדוד. במיוחד בתפקידים,איך להגדיר אותם,לא זוהרים.
מה לעשות,אני פשוט לא מסוגל להתנער מהמחשבה הזאת.
בכל מקרה ניצבת בפניי דילמה:
ללכת לגדוד,לנסות להשיג תפקיד טוב(אם בכלל יש כזה)
לנסות לצאת מהגדוד,ולהשיג שיבוץ סביר בבקום,דרך שיחות ודיבורים עם דרגים גבוהים(לא סביר בכלל שאצליח)
לפסול גדוד,אצל קב"ן-בוא נגיד שהייתי מקרה ממש מיוחד אצל הקבן הקודם והייתי על סף לקבל קה"ס, אני לא בטוח שאוכל לקבל קה"ס,אבל יש תרחיש סביר שזה יקרה.
ממש בדילמה,וממש מפחד וחושש מהמשך השירות שלי.