להישאר ולעבוד
היי אני בת 22, נמצאת בזוגיות כמעט 4 שנים, התחלנו את הקשר כשהיינו שנינו חיילים, ובתקופת הצבא גרתי בדירת חדר לבד. אחרי שהשתחררתי גיליתי שבאיזור שאני גרה בו אין הרבה הצעות עבודה אטרקטיביות, אז בן זוגי הציע לי לעבור לגור איתו אצל ההורים שלו. הסכמתי, ויתרתי על הדירה שלי בדרום ועברתי למרכז הארץ. (ההורים שלי גם גרים בדרום)
לבן זוגי יש שני אחים אחד בן 16 ואחד בן 9.. שניהם היפראקטיביים נורא ורועשים ומציקים, ואני משום מה לא אוהבת את ההורים שלו. לפני שעברתי לגור אצלם הכל היה בסדר אבל מהרגע שעברתי לכאן שמתי לב יותר להתנהלות במשפחה ולהתנהגות שלהם ואני ממש לא מתחברת לזה. (לצורך העניין הגברים לא עושים כ-ל-ו-ם בבית ומצפים מהנשים להיות מושלמות תוך כדי שהן משרתות את כל צרכיהם) בכל מקרה כשבן זוגי לא נמצא אני מוצאת את עצמי נעולה בחדר במשך שעות ולא יוצאת כל עוד ההורים שלו נמצאים בסלון.. אלא אם זה כדי לאכול או ללכת לשירותים.. יש לי עבודה מצויינת שלא הייתי מצליחה להיות בה אם הייתי גרה בדרום, אבל החברים שלי רחוקים והמשפחה שלי רחוקה.. אני לא נהנית להיות כאן ובזמן שחבר שלי יוצא עם חברים אני מתעצבנת עליו ומחכה שהוא יחזור..
ניסיתי לדבר איתו על לעבור לגור יחד בשכירות אבל הוא לא רציני לגבי זה ומעדיף להישאר בפינה החמה עם האמא המשרתת שלו ובלי אחריות וחשבונות על הראש. גם אם זה אומר שאני לא מרוצה מכך.
מה לעשות? האם לוותר על הנוחות של המרכז והעבודה בשביל "להרוויח את החיים שלי חזרה"? או האם להישאר פה ולהתמודד עם זה שאני לא אוהבת את הבית?
מה עליי לעשות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025