פוחדת להתאהב במישהו, ואז אנטוש את הידיד שלי...

מישהו הציעה לי לצאת איתו וממש היתי אנטית למרות שעמוק בלב אני רוצה קשר ולפי השכל ואיך שזה ניראה אני חושבת שזה יזרום לכיוון טוב
הבעיה שאני חושבת על ידיד שלי. איך אני אשאיר אותו מאחור.
אני יודעת שיש לי אליו קצת רגשות שאני נמנעת מלפתח כיאני לא חושבת שנוכל לפתח את זה למשהו רציני ואני לא רוצה להיות זאת שתפגע בו כמו שאר בחורות שהיו לו..
אנו ממש חברים קרובים (לא רומנטי). ההינו באותה סירה ויש לנו אותן התמודדויות. אני מרגישה שאם אצא אם מי שהצציע לי דייט אהיה הנוטשת.
גם אני כל הזמן חושבת עליו על הידיד. מחכה לדבר איתו. עברנו תקופות יחד לא קלות. הוא עיצב אותי ועזר לי ואני לו. וכיף לי איתו תמיד גם כאנחנו במצב דיכאוני משו . והוא ניראה טוב ...
לפעמים בא לי לשאול אותו. "היתה רוצה קשר רומנטי איתי? או היתה רוצה לנסות לצאת איתי .זה די מסובך. כי האו חילוני ואני דתייה. ואין לי מושג אם הוא נימשך אליי למרות שהוא טוען שאני יפה וניראת טוב. אני לא יודעת אם זה בקטע חברי או מיני. הוא גם גר רחוק ובא פעם ב.. אבל כשהוא בא אני הכי נהנת איתו. ובקשר איתו רציף בטלפון סקייפ וצאטים.
ומצד שני אני שמתי לב שזה מונע ממני קשרים פוטנציאלים אחרים.
חוץ מזה שבכללי אני פוחדת להתאהב במישהו משום מקום שירצה להתחתן איתי. וכאלו דברים. כי אני לא ממש בקטע של חתונה. ואותו אדם שרוצה לצאת איתי רוצה את זה לקטע כזה רציני וחתונה תוך מספר חודשים. וזה ממש מפחיד אותי אפילו לצאת להיפגש סתם לדייט פיצי כשזה המטרה אני ממש לא אצא...גם אם יש מצב שאני אפסול אותו או הוא איתי הרעיו הזה פשוט גורם לי חרדות..(לצאת לדייט למטרת נישאוים אולי פעם אחת עשיתי את זה)
מצד שני הבחור הזה מצא חן בעיני קצת. הוא גם ממש לא וויתר לסינונים שדפקתי לו ולתירוצים וזה משהו שאני לא כזה רגילה אליו, שרוצים אותי ואומרים לי את זה...

מצד שני. הידידות עם הידיד שלי ממש חשובה לי.. אני מרגישה בוגדת בו. אפילו שאין בינינו קשר רומנטי. ולא עשיתי כלום אבל אני מרגישה שאני אזניח אותו ככה.
וזה מפחיד אותי.

זה כמו שתי חברות טובות ממש! שהיו ביחד באותה צרה והבטיחו הבטחות יחד. של בואו נשים פס על בנים וכו'' ואז חברה אחת התאהבה ונטשה תשניה משהו כזה בערך..

אני גם לא יודעת אם אני אוהבת את הידיד שלי מסיבות של אהבה רומנטית.
כי אולי אני פשוט מזדהה איתו או מוכירה לו טובה על החברות שלנו או משו כזה..
או מהרגל פשוט שהוא שם תמיד בשבילי וכאילו אני רוצה לעשות לו טוב. ולשמח אותו או משהו כזה. כי גם לו חסר אהבה בחיים..ואני באמת רוצה לשמח אותו בכל דרך. ולגרום לו להרגיש לא לבד וכזה.

וזה מאוד מאוד מבלבל אותי. כי עכשיו אני תוהה אם אני לא יוצאת עם אחר. כי אני באמת מאוהבת בו.

ומצד שני אני רוצה גבר שיכיר בי כאישה מושכת וימשך אליי. ואני אליו ונאהבה וזה יהיה מוצהר. וכאן כמה שאני אוהבת את ידיד שלי. אני בחיים לא אומר לו דברים מוצהרים..
וזה כמובן בקצב הזה לא יילך לשום מקום ואני ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות

והכי אני פוחדת תם לצאת עם מישהו ושאולי אתהב בו ואז אנטוש את הידיד שלי או משו כזה. או פתאום ארצה להתחתן וכו' כשאני אנטי..