להתגרש כשלא שלמים אך אוהבים?

שלום. אני בת 32 נשואה כשנתיים . לפניהן הכרתי את בעלי שנה עד לחתונה. בתקופה שלפני הכל היה נהדר מלבד זה שהרגשתי שיש קצת פער באינטלקט... אחרי החתונה זה העצים. לפעמים מרגיש שאין לו מה לתרןם לשיחה. או שלא מענין לי לשתף אותו בדברים מסוימים. היה נראה לי שתחומי הענין שלו מאוד מוגבלים ואינו פתוח לדברים חדשים כמוני. בנוסף לפעמים נראה שהוא לא רגיש לדקויות של רגשותיי . נעלב בקלות מביקורת אפילו קלה. וגם לא תמיד יש לנו חוש הומור משותף. גם מבחינה חברתית יש לו חברים והכל וגם נהנה חברתית בעבודה אבל הוא לא מזמין אליו או בקושי מתראה עם חברים . נראה שהוא לא ממש מתאמץ לייצר קשרים מתוחזקים ומשמעותיים . אין לו ידידות טובות מאוד... ולפעמים נדמה שהאינטיליגנציה הרגשית שלו מתפתחת בעיקר בגללי. אני אוהבת אותו הוא בן זוג טוב ואוהב אותי מאוד. מתאמץ משתדל לשנות האגלים שמפריעים לזוגיות. לאמץ לעצמו תקשורת נכונה יותר שפחות היתה לו ובכלליות הוא בא ממשפחה טובה והוא בעל מוסר עבודה גבוה , משפחתי וביתי ואינו חם או פתוח או חייכן במיוחד בכלליות אך חם אליי מרעיף מחמאות אהבה ופרגון רב. יש לנו ימים יפים של חיבה אהבה וצחוק אבל לרוב מרגיש שאני זקוקה לצידי גבר חזק יותר שלא נרתע מביקורת או תסכול מהצד השני גבר שיודע להתנהל בחיים שאני ארגיש שאם לפעמים לי קשה שהוא יפשט לי דברים. שארגיש בטוחה לצידו ושהוא מבין אןתי ומרגיש את צרכיי. לפעמים מרגיש שאני מעוניינת למצוא קשר קוסמי יותר. ולפעמים אני חושבת שאני בת 32 וסך הכל יש אהבה ומשיכה ויש דברים טובים ואף פעם לא היה לי פשוט מערכות יחסים וגם לפעמים הרגשתי בחיים שקשה לי ליצור קשרים רבים טןבים אלא בעיקר עם אנשים ספציפים... כשהם היו יותר פתוחים ממני או בטוחים בעצמם ממני. אז אני חוששת שאם אחתוך את הנישואין בשביל למצוא זוגיות מצאימה יותר של פעם בחיים אני אשאר לבד מבואסת לא צעירה כל כך ועם פנטזיה. לעומת זאת כרגע הזוגיות שלי לא ממש מה שתארתי לי אבל עם הרבה דברים טובים. קשה לי גם התחושה שהוא לא מספר 1 בשבילי. כי ככה זה צריך להיות עם הבן זוג או הבת זוג שלך... הז לכל החיים. רציתי נות למי שהיה על סף גירושים ובסוף הלך על להשאר ויצא שלם עם ההחלטה או לעומת זאת אנשים שהחליטו להתגרש מזוגיות שהיא לא שלמה ומצאו אחרי זה אהבת אמת או להפך התחרטו על הבחירה. תודה רבה שקראתם הכל!