לא מוציאים לקצונה בגלל ריבים עם המפקדת שהעיפו

שלום,
אני משרתת בסיס סגור מזה כבר שנה כמעט בתפקיד תומכת לחימה.
מן החודש-חודשיים הראשונים שלי לא הסתדרתי עם המפקדת שלי, כל פעם היא היתה עושה לי בעיות, מתעלמת ממני ובעיקר התעללה בי.
המפקדת היתה צעירה נכנסה לתפקיד חודשיים לפני שהגעתי ליחידה -
כדי לא לחשוף את זהותי אני אספר בקצרה על כך שהיא התעללה בי מאוד, הכניסה אותי למשפט בו סגרתי 28 יום רצופים ללא אפטר על משהו שלא עשיתי ויותר מזה על משהו שעשתה בכוונה על מנת להפיל אותו עלי, אף אחד לא האמין לי גם כשהיה מדובר בברור במשהו שאפילו לא קרה בזמן שהייתי בעבודה בצבא, וכל זאת כשאני הגשתי טופס ערעור על הריתוק, היא זרקה אותו לפח, מנעה ממני במשך חודשיים להפגש עם הקב"ן, הכריחה אותי לעשות את העבודה שלה כשגם ככה העבודה שלי היתה קשה מספיק, מנעה ממני יציאה הביתה בגלל בעיות סד"כ שהיתה יכולה לטפל בהם 3 שבועות מראש, השאירה אותי לעשות במשך ימים רצופים 18 שעות עבודה, ואפילו פעם אחת 24 שעות עבודה ונתנה לי בין לבין 6 שעות שאני אשן בהם וכל זה בטענה שזה בתמיכה מול המפקד שלה. לרוב היא הפילה עליו את האשמה, כמו שזה הוא שהורה לה לזרוק את הטופס ערעור או שבריתוק של ה-28 יום לא היו לי כבר בגדים נקיים וכל פעם שסיפרתי לה שהכביסה ביד עושה את הבגדים מלוכלכים יותר לא היה לה אכפת והייתי צריכה לקנות גופיות, גרביים ואפילו מגבת בשקם ולא היתה מוכנה להוציא אותי לאפטר ועוד סגרתי מיד אחרי ה-28 שבת נוספת.
היא היתה מלכלכת עלי המון, משקרת עלי וגרמה להרבה קצינים בבסיס לשנוא אותי מבלי שבכלל ידעו איך אני נראית בכלל.
סיפרתי לסגן מפקד בסיס הכל בדמעות, הוא היה בהלם ואת רוב השקרים שסיפרה גילה אפילו בעצמו, לא היתה ברירה והדיח אותה מהתפקיד (עוד חודשיים מסיימת את החתימה שלה במקום ועוברת לתפקיד אחר אז לא העיפו אותה) ונתנו לי מפקד חדש.
כעת כבר אחרי עבודה מרובה שאני תורמת לעבודה על הצד הטוב ביותר ובעלת נתונים מרשימים הכוללים גם מתאם 2, אני רוצה לצאת לקצונה אך לא מעוניינים להוציא אותי בגלל בעיות ההתנהגות שלי וההתנהלות שלי מול המפקדת שנטו להיות הרסניים ורבי עוצמה. פעמים רבות היינו רבות בצרחות ופעם אפילו קיללתי אותה בפנים (הודאתי באשמה במשפט וקיבלתי כלא על תנאי), בסך הכל עליתי 4 משפטים כשאפילו אחד מהם היה סירוב פקודה על משהו שהיה עלול לפגוע בי פיזית בצורה קשה.
בסך הכל היה לי על אי מילוי הוראה מסיימת שהיו יכולים לוותר לי עליה אבל המפקדת שלי רצתה להעניש אותי כשרבתי איתה לפני זה, סירוב הפקודה שפירטתי, הריתוק של ה-28 שהיה על משהו שהיא בכלל עשתה והקללות.
בגלל הנגררת שלי טוענים שאני לא מספיק טובה לצאת לקצונה, אך הקצינים הבכירים יותר (הסגן למשל) תמכו בי והעידו שהדברים לא היו קורים אם לא היו מתעללים בי נפשית (הוא לא יכול לעזור לי עם זה).
מה אוכל לעשות בנידון? המצב מאוד קשה לי ולקצונה רציתי לצאת מאז ומתמיד וכעת נראה שאצטרך לוותר עליה. האם זו עילה לכבילה מול המפקד החדש?