היא ניצלה אותי ופגעה בי כל כך הרבה, מה הדבר הנכון לעשות?

היי אסק פיפל.
יש לי חברה נקרא לה מיה שם בדוי, אנחנו לא בסט אבל חברות ממש טובות. אני תמיד מסיעה אותה בחזרה מבית ספר אמא שלי מסיעה אותנו הביתה. כל יום ב7:30 בבוקר אני והיא נפגשות בתחנת האוטובוס ונוסעות ביחד לבית ספר. ביום שישי האחרון הלכתי לתחנה ובדרך שלחתי לה הודעות כמו: ״איפה את״ ו״מתי האוטובוס מגיע״ וגם התקשרתי והיא לא ענתה. הגעתי לתחנה בשעה 7:33 והיא עדיין לא עונה ומסננת. דיברתי עם אמא שלי והחלטתי לחכות לה עוד. בינתיים האוטובוס (שמגיע כל 20 דקות) עבר ואני עדיין מחכה...7:50 כבר ודיברתי עם אמא שלי שאמרה לי לבוא הבייתה שהיא תסיע אותי. בשעה 7:55 בדרך הבייתה, ממש ליד הבית, מיה שם בדוי נזכרה לכתוב לי שהיא לא תגיע היום לתחנה. מיד אמי ואמא שלי ידענו שהיא לא ענתה לי כי אמא שלה אמרה לה לא לענות לי כדי שהיא לא תצתרך להסיע אותי. התעצבנו מאוד אני ואמא שלי ושירדתי בבית ספר באתי לדבר עם מיה שם בדוי (שהגיעה דקה אחרי אגב) ושאלתי אותה למה היא לא הודיעה לי שהיא לא תבוא. היא אמרה לי שהיא הודיעה לי כבר מראש שבימי שישי היא נוסעת עם אמא שלה אבל לא נורא הכול בסדר וזה מאחורינו. עכשיו בכלל התעצבנתי! רק אתמול אני אמרתי לה שמחר ב7:30 בתחנה והיא אמרה שהיא יודעת! אין לה בושה! שקרנית! ואפילו לא ביקשה סליחה שנתנה לי לחכות לה כמו כלב ברחוב!!!
אז מיד הלכתי לשירותים ומירוב עצבים פשוט התחלתי לבכות. 2 חברות שלי באו אלי והרגיעו אותי והכול היה בסדר ופשוט כל היום רציתי לבכות מעצבים פשוט כל היום. ואז בדרך הבייתה גם בכיתי מלא ושהגעתי דיברתי עם אמא שלי שהרגיעה אותי והחלטנו שלא נסיע אותה יותר.
אתמול בבוקר בדרך לתחנה התקשרתי למיה שם בדוי והיא אמרה לי שהיא מתעכבת בשתי דקות אמרתי סבבה והלכתי לתחנה. חיכיתי לה שתי דקות, עוד שלוש דקות, עוד ארבע דקות...והיא לא מגיעה לא עונה לי להודעות לא שום דבר והאוטובוס עבר...החלטתי ללכת לחכות לה בבניין שלה ולראות מתי היא יורדת והתקשרתי והיא לא ענתה, השעה הייתה כבר 7:45 ואני מחוץ לבניין שלה מחכה ומחכה. פתאום היא יורדת ויוצאת אלי ושמחתי שהיא ירדה והכול היה סבבה לדעתי ופתאום היא מתחילה לצרוח עלי מה אני מנדנדת לה כמה שאני נודניקית אבל ממש ממש לצרוח ופשוט לא נתנה לי להסביר לה ופשוט מחכה לי את החיוך מהפנים. הלכתי איתה ברגל כי האוטובוס עבר הרי וכל הדרך לבית ספר שתקתי, לא הוצאתי אפילו מילה...הייתי פגועה ברמות קשות.
אתמול יצאנו עם הכיתה למתנס נווה ארזים פה בעיר ובסוף הרכז שלנו דיבר עם הכיתות (גם איתנו) באיזה אולם...ומיה שם בדוי ישבה לידי על הספסל וליד עוד חברות שלה שחלק מהן ישבו על הריצפה לידה והיא אמרה להן בכול רם (כאילו בכוונה כדי שאני אשמע): ״איזה מנות נזמין?״, ״בואו נזמין מנות קטנות שלא עולות הרבה כסף כדי שנקנה אחרי זה דברים״...באותו רגע ממש רציתי לבכות, היא הרי יודעת שאם אני הייתי הולכת לקניון ברור שהייתי מזמינה אותה! אז למה לאכול לי תלב?! למה לגרום לי לקנא?!? הייתה יכולה לדבר על זה במקום אחר ולא לתת לי לקנא ככה...שסיפרתי לאמא שלי את שני הדברים שקרו אתמול היא אמרה לי לא לדבר עם מיה שם בדוי לא להתייחס אליה ולא להסתכל עליה בכלל ושהיא תבוא לשאול מה קרה פשוט לומר לה הכול. כמובן שזה עוד לא קרה...אז מה אתם אומרים על זה? זה באמת הדבר הנכון לעשות???