מרגישה שהוא רוצה אבל לא עושה עם זה כלום, לוותר או להילחם?

אני בת 24, היה לי חבר 9 חודשים. הכרנו לפני מעל שנתיים. הוא בן 26, חבר של אחי הגדול. בהתחלה היינו בקשר סודי שנמשך כמה חודשים, אף אחד לא ידע שאנחנו ביחד כי הוא חבר של אחי וזה לא מקובל. טסתי לטיול לחו"ל לחצי שנה וכשחזרתי הצבתי לו עובדה - או שאנחנו ממשיכים אבל כולם יודעים עלינו או שפשוט ננתק קשר. נהיינו ביחד, הייתי מאוהבת מעל הראש. הכרתי את חברים שלו והוא הכיר את החברות שלי, חגגנו ימי הולדת ביחד, אירועים של המשפחות..הכל, כמו כל זוג. אף פעם הוא לא אמר שהוא אוהב אותי. יכול להיות שהוא פשוט לא בן אדם כזה. אני כן אמרתי, כי ככה הרגשתי.
בחודש פברואר עשיתי פסיכומטרי, אז גם חל יום האהבה, וכדי לציין את היום הזה החלטתי להפתיע אותו ולקנות לו מגש פיצה בצורת לב (זה מה שהוא הכי אוהב)ולבוא אליו בערב. קבענו להיפגש ואז לצאת. שלחתי לו הודעה בערב שיחכה לי לארוחת ערב (כדי שאבוא עם הפיצה) ואז הוא כתב לי שזה בעייתי כי בדיוק אכל שווארמה. אני, בנאדם שנדלק מהר מכל שטות, התחלתי לצעוק עליו ולהגיד לו שהוא הרס לי וגם ככה אין לי שום מתנה להביא לו. הוא הגיע אלי הביתה ורצה לדבר, עלינו למעלה, הוא ביקש שלא אצעק ליד ההורים שלי אבל בכל זאת עשיתי זאת ובאיזשהוא שלב פשוט סילקתי אותו מהחדר שלי. רק אחר כך הבנתי את גודל ההשפלה שהוא חווה אצלי בבית. פשוט לא הייתי אני באותם רגעים, הכל בגלל שהיה לי חשוב שיהיה לנו כיף באותו יום וזה נהרס. הוא סינן אותי ורק בסוף אמר לי שאני יודעת שהוא לא מסנן אנשים, בטח שלא אותי אבל שאני אבין את רמת ההשפלה שהבאתי אותו אלייה...
בכיתי בלי הפסקה, התחננתי שידבר איתי, שיסלח, שיסתכל על הדברים הטובים שחווינו, שאני מוכנה שישפיל אותי בחזרה כדי שנהייה שווים (כל הדברים האלה ממש לא מתאימים לי ולאופי שלי אבל בגלל שהייתי כ"כ מאוהבת..),אמרתי לו שאני נלחמת כי זה לא נגמר מסיבות מוצדקות (כמו בגידה או משהו) ואני יודעת שיש בנינו משהו מיוחד ושאני לא מוותרת. הוא לא הסכים. אני יודעת שהוא לא אשם ושבאמת לא היתה לו שום כוונה רעה כי הוא לא ידע, הוא גם הסכים לאכול בכל זאת אבל לא רציתי כי זה היה בכוח וזה לא אמור להיות ככה.
לא דיברנו 5 ימים ואח"כ חזרנו לדבר לאט לאט והכל חזר להיות אותו דבר, כאילו היינו זוג, אבל בלי הגדרה של זוג. הוא טס לחו"ל לחודש, לא דיברנו כל הזמן הזה. היה לי קשה. כשהוא חזר הוא אמר שהוא חשב על הכל ועליי המון ואולי הוא יתן לזה עוד הזדמנות. אחרי שבועיים בערך פתאום הוא אומר לי שהוא הכיר מישהי. נשבר לי הלב. שוב. אני יודעת שלקחתי סיכון אבל לא היתה לי ברירה. אהבתי אותו והייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו. אחרי חודש הוא הבין שזה לא זה והעיף אותה. הוא אמר לי שהסיבה העיקרית שהוא העיף אותה היא אני, כי הוא הבין שהוא לא יכול להמשיך הלאה כשיש לו רגשות למישהי אחרת. עכשיו אנחנו שוב באותו מצב.
בקיצור,
אני מרגישה שהוא רוצה אבל הוא לא עושה עם זה כלום. קשה לי לוותר עליו. ביקשתי ממנו לעשות איתו שיחה לראות איפה אנחנו עומדים כי אני לא מוכנה שוב להיפגש ולחוות שיברון לב נוסף.
מענין אותי לדעת מה הוא חושב/מרגיש ולמה הוא עושה את זה כ"כ מסובך..