איך מתמודדים עם העצבים והתסכול?

שלום,
בזמן האחרון איני שולטת בעצביי. אני גרה במעונות מזה שלוש שנים ויש בי רצון עז לגור לבד, אך הוריי אינם מעוניינים לעזור לי לממן שכר דירה עם שותפות. אני זקוקה לפרטיות בכדי לארגן את מחויבותי לעבודה ואני מרגישה שאין לי משענת רגשית אני מאוד רוצה שהוריי יסמכו עלי שאני אחזיר להם את הכסף וכמובן שיבינו שאני לא מסוגלת יותר לחיות במעונות- התנאים שם פשוט לא מתאימים לי (אני לא ישנה טוב בלילות כי קשה לי לישון עם שותפה בחדר קטן) וכל זה עושה אותי עצובה . בנוסף, אני מתמודדת עם קושי במציאת בן זוג ובגלל שעדיין לא חוויתי אהבה זה מתסכל אותי מאוד ומוריד לי את הביטחון. בחורים שאני מעוניינת בהם לא רוצים אפילו להתחיל איתי קשר ומצד שני, בחורים שמעוניינים בי איני מעוניינת בהם.
לא מזמן ניסיתי לעבוד על עצמי ולצאת עם מישהו שלא כל כך נמשכתי אליו בדייט הראשון, כשניסיתי עוד כמה פעמים לצאת אתו, במקום ליצור סוג של קשר נוצר בי אנטגוניזם אליו, לא יכולתי לשמוע את הקול שלו בטלפון וכמובן שלא הייתי מסוגלת להקשיב לו או בקיצור ממש לא סבלתי אותו על לא עוול בכפיו.

הבעיה היא שכל המצב הזה מכניס אותי לעצבים לא נשלטים. כל דבר קטן מעצבן אותי ויכול ליצור תגובה הרסנית (מה שלא קרה בעבר, והתחיל בשנה האחרונה). אני יכולה לשבור כוסות, צלחות, לצרוח בקולי קולות, למרר בבכי היסטרי, להרביץ לעצמי, לקלל לא רק בתוך הבית..
יותר מהכול, אני בחורה מאוד אינטליגנטית ויותר מהכול אני פשוט רוצה לחיות בשקט.

אני עובדת על עצמי לסבול במקום שאני גרה בו בכדי לאסוף כסף אבל מצד שני אני נורא נורא עצבנית ועייפה במשך השבוע. אני חשה שאף אחד אינו מבין את מצוקתי, לפעמים אני פשוט רוצה להיעלם ורוב הזמן מלווים אותי מחשבות דיכאוניות כמו: למה בכלל אנשים מביאים ילדים לעולם? האם המוות עדיף על פני הסבל? ואם יש אלוהים, מה הוא רוצה ממני?

מה שעצוב לי יותר מהכול זה שכשאני באה הביתה, ההורים שלי שוב מתחילים עם הביקורת שמורידה לי את הביטחון ולא מעלה לי את המורל כלל. אמירות כמו: אם לא תמצאי בן זוג עוד שנה כולם יחשבו שיש לך בעיה, או שאם אני מגיעה הביתה בימים שאין לי לימודים בכדי להכין חומר לעבודה אבי רב איתי שאחזור למעונות ואני מרגישה שהוא רק רוצה שאני אעוף.

לפי דעתי שני הצדדים צריכים טיפול-- אבל איך מוציאים את זה לפועל? אני בחורה מאוד מאופקת, אך איך מתמודדים כאשר העצבים פשוט פורצים החוצה?