חי בבדידות מוחלטת! אין לי אפילו חבר אחד, אפילו לא ידידה

אספר קצת על עצמי: אני כבר שנים בודד לחלוטין. אין לי חברים, אין לי ידידות, ופשוט חי בבדידות מוחלטת . זה לא תמיד היה ככה. ביסודי הייתי מוקף חברים וידידות. גם בתיכון הייתי מאוד פופולרי ומקובל והיו לי מלא חברים וידידות! הייתי המנהיג של החבר'ה, אני זה שהייתי יוזם יציאות , מפגשים חברתיים, וכדומה. מה גם שאם לא הייתי יוצא, אף אחד מחבריי לא היה יוצא. כי הם תמיד טענו שבילוי בלעדיי זה לא כיף להם ולא נחשב באמת בילוי. היו תמיד מזמינים אותי לכול מפגש חברתי. גם בשכונה שלי הדבר היה זהה. תמיד הייתי מוקף סביבי בחברים וידידות. ובכלל בכול מקום אפשרי הייתי באופן בלתי מודע ממגנט אליי אנשים. תמיד הייתי חברותי. לא יודע איך זה קרה, אבל חלף הזמן ומצאתי את עצמי בודד לחלוטין. חברים שלי החליטו לנתק קשר בזה אחר זה. אני לא מצליח להבין איפה הבעיה והיכן שגיתי? אני אדם מאוד חברותי, אסרטיבי, בעל תקשורת בין אישית מאוד גבוהה. אני כלל לא ביישן ויש לי ביטחון עצמי מאוד גבוה. אני מאוד מתגעגע ליציאות עם החברים, לצחוקים הבלתי פוסקים... מהר מאוד הבנתי שאני חייב לשנות את המצב הקיים, והחלטתי לעזוב לעיר הגדולה, כדיי לשנות את שגרת הבדידות הבלתי נסבלת וגם כדיי להכיר חברים חדשים.. יש לי תחומי עניין רבים. על פניו נדמה היה שאני מצליח לשנות את המציאות הארורה, התקבלתי לעבודה נחשקת בתחום המכירות, בחברה צעירה ודינמית... ותוך זמן קצר נחשבתי לעילוי בתחום המכירות, מכרתי יותר מכול מוכר וותיק בזמן קצר יחסית. מכיוון שמאז או מתמיד אני פשוט מעולה בסמול טוק. פשוט מעולה. אפילו התחברתי דיי בקלות לחבר'ה בעבודה, אך במבחן הזמן גיליתי שטעיתי. הם היו רק חברים לעבודה ולא מעבר. גם האהבה שלי לתחום אומניות הלחימה גרמה לי להירשם לכמה וכמה חוגים בתחום, חשבתי לתומי שאולי שם אכיר חברים אמייתים, אך גם שם זה לא גלש מעבר לתחום. וכולם רק היו חברים לחוג ולא מעבר. לאחר שניסיתי את כול האופציות לצאת מהבדידות ללא הצלחה פשוט התייאשתי מלנסות וחזרתי שוב לנקודת ההתחלה. ללא אף לא חבר אחד! על פניו כול הנתונים שלי מעידים על אדם בעל חיי חברה פעילים, רק שאצלי זה הפוך. אני מרגיש כול כך בודד. אני לא חושב שיש יותר בודד ממני. זה כבר 7 שנים שאין לי חברים לא ידידות ולא בטיח. ובאמת שכבר ניסיתי את הכול. כנראה שפשוט נגזר עליי לחיות בבדידות. מה שהיה לי בעבר כמובן מאליו, הפך כיום למשהו שבלתי אפשרי להשגה! ולא. אני לא אובדני ולא מתכוון לפגוע בעצמי לאלו שתוהים. מה שכן אולי לכם אנשי אסקפיפול היקרים יש רעיונות להכיר חברים שעליהם לא חשבתי? אשמח לעצות. תודה לכולם