מאז שהתגייסתי לצבא הבנתי שאין אמון בבני אדם, הידעה הפכה לאמונה, האם זה באמת ככה?

היי,אני אשתף אתכם במה שעובר עליי,
בזמן האחרון,בתקופה החדשה,יותר נכון השנה,
מאז שלמעשה התגייסתי לצבא
קודם כל אציין שזאת פריקה
נוצרה בי התחושה של אי אמון
באנשים,שכל אחד לעצמו
תמיד ידעתי את זה,מלשון הידעה אבל ההבדל עכשיו שהפעם אני גם ממש מאמינה בזה,שזה נהפך להיות השקפת עלומי.
למשל,חברות שלי שהכרנו במשך 7 שנים,חברות שהם בנות טובות,וכעת אני מרגישה שכל אחת הלכה לדרכה,חייה את עולמה,ושבו היא רק מתעניינת
כמובן שיש עדיין פגישות וצחוקים כי שומרים על קשר
אבל זה עדיין לא אותו דבר
האמונה היא חלק רב מן האמת
אני אבטא איך זה מהצד שלי:אני מרגישה שאני לא יכולה לשתף אותן במליון אחוז זה נובע גם מתוך בושה וגם מתוך אי קצת אמון.
2 אני מרגישה שלחברה שלי אני חופרת אז אני לא משתפת אותה יותר.
3 השנה הייתה לי התנסות מינית ראשונה ואת אף אחת מהחברות לא שיתפתי בזה.
מכמה סיבות:
אחת ראשונה כי זה לא היה בקטע רציני ואני לא יודעת איך הם יקבלו את זה כי הם בנות בית טובות איכותיות שלא עושיות שטיות ולא פתאום יקומו ויעשו סיטואציות מיניות או מערכות מיניות עם סתם גבר או במצב של מערכת ללא מחויבות
ואיכשהו לי זה קרה נגררתי אחרי זה
אז אני לא יודעת איל הם יקבלו את זה
אני מתביישת לשתף את זה מתוך בושה
מה שכן יש לי מצפון לגבי ההחלטה שלי ומה שעשיתי כי גם אני לא לפני כמה זמן נחשבתי לילדה טובה תמימה ובתולה (האמת שאני עדיין בתולה כי לא ממש הייתה חדירה מלאה..אבל עדיין יש לי נסיון מיני,חוץ מחברה אחרת והיא כאילו כבר שכבה ולא בתולה אבל לה זה היה מתוך קטע רציני)
אז אני כאילו מפחדת שהם יראו את זה בתור זולות או פרציות אנא עראף או משהו לא ראוי וכולי.
2.אני מרגישה שיש קנאה,בתקופה האחרונה של אחת מהחברות שלי בנים התחילו איתה שהיינו עוד בתיכון ובכל מיני מקומות בילוי ותמיד התשומת לה הייתה מורכזת בה,ותמיד התחילו העניינים שבינו לבינה והיא סיפרה וזה,והם כמובן הקשיבו וזה וזייפו התעייננות,בצדק אבל גם הן דרשו תשומת לב ורצו קצת יחס, הן לא הראו את את או אמרו את זה,אבל הייתה קצת קנאה מתחת לשטח.
וגם רצון ליחס מגברים ,הם יותר נגישות כיום בואו נגיד את זה ככה,ומחפשות את כל התשומת לב הזאת.
אני חייבת לציין שהם ניראות טוב לפי דעתי
וממש חמודות ואיכותיות
פשוט יש אחת בחבורה שהיא יותר מושכות תשומת לב
ולכן רוב התשומת לב אליה
והם יותר נשארות נעלמות בשטח
הלוואי שהן ימצאו מישהו שהם אוהבות אבל זה לא העניין
העניין הוא שאני מפחדת שאכישהו תיהיה לי עין והרמת גבה אולי קצת מתוך רצון לגם וגם מקנאה ואני לא רוצה לגרום להם את זה מעדיפה כמה שפחות לתת להם את התחושה הלא נעימה הזאת
כי הם טובות.
3.רצון לשמור על דיסקרטיות ולא להיראות לא מתלהבת אלא לשמור על פורפיל נמוך כי לפעמים מה שיפה זה השקט ולא הדיבור ההולם.
כל הסיבות הנלוות האלו.
4.סיבה אחרת שאני לא רוצה לשתף ההתנסות המינית שלי הלא טובה,אני מרגישה כל כך ריקה,העניין הוא שהרגשתי שהבחור לא ממש כיבד אותי,אחרי שאמרתי בתחילה לא ,ובכל זאת ניסה ואני בסוף התפשרתי ונתתי לו מתוך ידיעה שאין לי כוח וכי לא הייתי מספיק אסרטיבית אבל זאת אני האשמה!
אבל זה לא משנה..זה לא העניין
בכל לא באלי כל כך לדבר על זה..
אז זה גם מתוך בושה לא משתפת
וגם בגלל אי אימון קצת שנוצר בי בתוך בני אדם
וגם שנוצר בי תחושה לא נעימה
בכל מקרה השנה עברתי דברים קשים שקושרים לעיינינים משפחתים ואישים בין אם זה בצבא מחוץ לבית או בתוך המשפחה
אבל יש לי גם מעוקה מתוך שמירה הרגשות
וזה דברים שהם די חמורים
כל אחד לעצמו זה מה שהבנתי,ולא מעוניינת לשתף.
סתם משהו,יש לי חברה שהיא מאוד מופנמת דיסקרטית וסגורה
אבל אני מוחצנת גלויה וניראת תמימה
אבל מה שהם לא יודעים שהם לא יודעים שום דבר עליי
כי אני מאוד סגורה
יודעת פשוט להעלים או להסוות את זה בדרכים אחרות
ורק מעטים מאוד מכירים אותי,והם נדירים,וגם להם יש מקומות שאין כניסה אליהן
פשוט התדמית שלי פתוחה! אז לא יודעים את זה
ואני מדברת אפילו על חברות של 7 שנים או סודות ששמרתי מלא זמן שעברתי אותם!
ההבדל בין אדם שנראה סגור אליי שאצלי פשוט לא יודעים את זה!
מה שבוטח האמון שלי די נעלם
ובמקום הראשון שלי זה רק משפחה.
טוב ביי ותודה לכל מי שהקשיב וקרא.
...