השעבוד הזה למין מפחיד אותי. איך לצאת מכל זה?

אני אתחיל בזה שאני הומו, וזה מאוד חשוב בהקשר לבעיה שלי.
מאז גיל ההתבגרות אני זוכר את עצמי כאדם מאוד מיני. עוד לפני שבכלל היה לי זרע הייתי מאונן וכבר אז היה לי רגשות אשם לגבי זה. אבל עם הזמן הבנתי שזה בסדר לאונן והמשכתי לעשות את זה. לא עבר הרבה זמן וגיליתי את הפורנו. כמובן שגם זה הרגיש לי רע בהתחלה אבל עם הזמן שוב, הבנתי שזה בסדר לראות פורנו והתחלתי לראות, והרבה. הייתי מסוגל פעם לשבת 4-5 שעות אולי אפילו יותר, ולראות פורנו. הייתי חושב שזה נורמאלי. גם היום אני רואה יחסית הרבה פורנו אבל לא כמו פעם... בגיל 19 כבר נורא רציתי לעשות סקס, נורא פחדתי אבל כבר לא יכלתי. ניפגשתי עם מישהו שהכרתי בטינדר, לא הבנתי אז כלום. לו לא היה בית ריק וגם לי אז הוא פשוט לקח אותי לשירותים ציבוריים ושם הייתה הפעם הראשונה שהתנשקתי עם גבר והפעם הראשונה ששכבתי עם גבר. ואז נפגשתי עם עוד מישהו, ועם עוד מישהו ועוד מישהו... בהתחלה הרגשתי רע עם זה שאני עושה סטוצים, רציתי קשר, אבל שוב, עם הזמן התחלתי לחשוב שזה בסדר. כולם בקהילה עושים את זה, יש גברים ששוכבים עם כמה פרטנרים שונים כל שבוע.
בתקופה האחרונה יצא לי ללכת לסאונה של גייז. למי שלא יודע(וכנראה שאתם לא יודעים) זה מקום שגברים הולכים אליו ופשוט באים במגע מיני אחד עם השני בכל מני חדרונים, לפעמים אפילו סתם במקלחות או בסאונה הרטובה. מה שהולך שם זה ה"תועבה שבתועבה". אפשר לעשות שם כל מה שעולה לך במוח. אנשים שם שוכבים אחד עם השני בחדרי חושך בלי לראות אחד את השני. אנשים שם עושים שלישיות, רבעיות ועוד... בערב אחד הייתי במגע מיני(לא סקס מלא) עם מעל 20 גברים. היה לי כיף אני לא אשקר, אבל זה בהחלט לא משהו שאני רוצה להיות ולא משהו שאני רוצה להתרגל אליו ולחשוב שזה בסדר עם הזמן. אני לא חושב שאנשים שהולכים למקומות כאלה לא בסדר, זה פשוט לא הבן אדם שאני רוצה להיות. זה לא הבן אדם שאני רוצה שהבן זוג שלי יהיה. אבל מה לעשות שכשה*ין עומד המוח אתה חושב ממנו ולא מהמוח. אני יודע שגם אם עכשיו אני אשבע מליון פעם שלא אחזור לשם אני לא יכול להבטיח שמחר אחשוב כמו היום וארצה ממש ואחזור.

*חשוב לי לציין שזה לא שכל הגייז הם כאלה שעושים סקס כל היום. תחשבו שפשוט המין הרבה יותר קל וזמין אצלנו אז מן הסתם שיהיו כאלה שילכו למקומות כאלו ויעשו דברים כאלו.