כל היום אני חושבת על זה שרע לי.שהינה עוד יום עבודה שאני חייבת ללכת כי אני צריכה כסף ומסגרת כדי שלא לישון עד 14שעות ביממה.עוד יום של סבל, אני לא מסוגלת לדבר משעמם לי לדבר אני לא מוצאת על מה לדבר אני חרדה מלדבר.מעדיפה שאני יהיה בלתי נראת.אני סובלת בכל מקום.בעבודה ברחוב בבית.כל יום אני מחכה שהעבודה תסתיים אבל בעצם אחרי העבודה לא נהייה טוב יותר.בשישי שבת זה סיוט בכלל כי אין לי כוח לכבס המינימום.אחרת לא יהיו לי בגדים נקיים לעבודה.אני לא עושה כלום בבית רק לפעמים מקלחת בגלל שנהייה יותר קר פחות נחמד לי להתקלח.מכבסת פעם בשבוע.הלכבס לתלות ולהוריד תבגדים זה בשבילי סיוט בדיכאון נורא קשה לי.אני לא מדברת בעבודה רק עונה על שאלות.מתי הבסל ייפסק מה לעשות.עד שהיה שיפור פתאום ירידה וזה מחרפן אותי הייתה לי תקווה ופתאום כאילו חזרתי 5צעדים אחורה.מה לעשות דברו איתי בבקשה זה לפחות קצת יעורר בי משו.וגם עצם זה שאני יקרא זה יעסיק אותי.ולא רק לחשוב שוב ושוב על אותו הרע.היום שוב רציתי לברוח מעבודה ושוב רצון לא לחיות.לא רוצה את הסבל הנוראי הזה בגלל זה חוסר רצון לחיות.בבקשה תגייבו כל דבר לא אכפת לי מה.טוב פחות טוב.מישו שעבר את זה.מישו שעובר את זה כרגע.משו דומה משו קצת שונה.אולי סרטונים על דיכאון.אולי מה לעשות כדי שישתפר.חשוב לציין אני לוקחת תרופות...זה סיפור בפני עצמו כל פעם שמפסיקה על דעת עצמי הסבל בלתי נסבל...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026