איך לגרום לו לא לשכוח אותי?

אני בת 22, אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים אמיתית וארוכה לא בגלל שלא רציתי, אלא בגלל שלא מצאתי מישהו מתאים. אני בחורה איכותית, ונראית טוב ואני ילדה טובה מאוד שמשתדלת לא לעשות שטויות יותר מדי ולשמור על עצמי.(אני גם בתולה)
עם זאת אני לא מהבנות החיות בסרט שחושבות שהן צריכות את האביר על הסוס הלבן, ממש לא. אני בחורה די ריאלית ומחוברת למציאות, ואני לא מחפשת נסיך על סוס אלא גבר אמיתי שאני אוהב אותו והוא יאהב אותי. מראה חיצוני פחות חשוב, רק שיראה סטנדרטי. ושיהיה לו אופי טוב, שיהיה גם כמובן גבר איכותי ואינטליגנט ושיהיה לו ביטחון עצמי. מכיוון שאני גרה באיזור הפריפריה לא יצא לי להיחשף להרבה גברים איכותיים באמת במהלך חיי.. תמיד יצאתי עם "ערסים לייט" או כאלה שהאייקיו שלהם לא בשמיים ובקיצור הרגשתי שאני נוטה להתפשר בגלל שאין ברירה וזו הסביבה שאני חיה בה.
אבל בזמן האחרון יותר ויותר חלחלה בי המחשבה שאני לא צריכה להתפשר ומגיע לי מישהו טוב, מישהו איכותי באמת.
רצה הגורל ופגשתי במישהו הזה בעיתוי הכי גרוע שיש.
אני עומדת לטוס עוד כמה שבועות, והכרתי אותו גם לפני כמה שבועות באחת מנסיעותיי לעיר הגדולה. הוא כל מה שרציתי בגבר. הוא בוגר, וגדול ממני בכמה שנים, הייתה בינינו כימיה פשוט מעולה ואנרגיות טובות ויצאנו לכמה דייטים והיה נפלא. הבעיה היא, שהוא ידע שאני עומדת לטוס לכן אני כמעט בטוחה שהוא מההתחלה לא לקח אותי בצורה רצינית יותר מדי.. כי אם להיות כנה גם אני לא הייתי לוקחת ברצינות יתרה גבר שאני יודעת שהוא עומד לטוס לכמה חודשים טובים.. ובהתחלה באמת לקחתי את זה בחשבון, וכשהוא הזמין אותי לצאת אמרתי לעצמי שזה בסדר, ושגם ככה אין לי מה לעשות בבית ושלא יקרה כלום אם ניפגש, נצא קצת נהנה נעביר את הזמן וזהו.. אני אחזור לשגרת חיי.
אבל..... כאן הבעיה מתחילה...... פתאום הרגשתי שאני מתחילה.. לא יודעת אם להגיד להתאהב בו כי נפגשנו בסך הכל שלוש פעמים.. אבל הרגשתי שאני ממש מתחילה להיקשר אליו והוא ממש מוצא חן בעיני וזה קורה לי לעיתים ממש נדירות שגבר מוצא חן בעיני בצורה כזאת. בין פגישה לפגישה לא היינו בקשר יותר מדי חוץ מכמה אסמסים פה ושם פעם בכמה ימים.. אחרי הדייט האחרון שהיה לנו (שהיה לפניי שלושה ימים בערך) חזרתי הביתה בהרגשה קצת עצובה בגלל שהרגשתי ממנו שהוא לא מספיק לוקח אותי בצורה רצינית.. ויצא שלא דיברנו עד היום. אני יודעת שכל הסימנים מצביעים על כך שהוא לא רציני כלפיי ושגם בכל מקרה זה לא רלוונטי כי אני עומדת לטוס ולא לראות אותו, אבל אני פשוט מרגישה פספוס אדיר והמחשבות לא מפסיקות לאכול אותי.. שאולי זה היה יכול להיות אחרת.. אולי היינו יכולים להיות זוג מדהים אם רק היינו נפגשים בסיטואציה ובעיתוי אחר....
באמת שעצוב לי לעזוב ככה את הארץ במחשבה הזאת.
הקטע הוא, שאני לא יודעת אם החוסר רצינות הזו שלו נובע בגלל העובדה שהוא יודע שאני עומדת לטוס, או בגלל שהוא באופן כללי לא רציני איתי ולא רואה בי מישהי שיכולה להיות בת זוגו....
לטוס, אני אטוס ככה או ככה. כי זה חלום שלי וזה משהו שאני פשוט חייבת לעשות.
בדרך כלל אני רגילה שהגברים הם אלו שמחזרים אחריי והם אלו "שרודפים"
אבל רציתי לדעת מה אתם חושבים, כדאי לתת לו לדעת שאלה הרגשות שלי כלפיו ושהייתי רוצה שננסה להיות ביחד אחרי שאחזור מחו"ל?.. ולהסתכן בפתטיות.. (אף פעם לא חשפתי את הרגשות שלי ככה כלפי גבר במיוחד לא אחד כזה שאני מכירה רק כמה שבועות.. וחוץ מזה, אני גם לא רוצה להפחיד אותו)
או שפשוט עליי להניח לנושא הזה ולטוס ולא לדבר איתו יותר כי זה רק יכאיב יותר..?
מצד שני לא הייתי רוצה שישכח ממני.. הייתי רוצה שהאופציה הזאת תישאר פתוחה כשאחזור מחו"ל.. מה הייתם עושים במקומי?! ממש מודה למי שקרא ולמי שבחר לייעץ.. העצות שלכם ממש יעזרו לי תשתדלו להיות כמה שיותר כנים ואובייקטיבים