אני מרגישה יתומה למרות ששני ההורים שלי עדיין בחיים

אבאשלי אדם מאדדד קשה. תמיד הוא היה מתעצבן על אחים שלי על הדברים הכי קטנים ומרביץ להם בלי לחשוב, על העוצמה של המכה שלו על ילד קטן, אני לא יכלתי לראות ולשמוע את זה כל פעם שהוא היה מרביץ וזה היה קורה המון, הייתי מתכווצת נכנסת לשרותים נועלת את עצמי ובוכה בשקט שאף אחד לא ישמע הייתי בוכה יותר מזה שהוא הרביץ לו הרגשתי את הכאב על עצמי ושנאתי את זה שאני לא עושה כלום כי הייתי קטנה מדי, אמאשלי גם לא עשתה כלום ואף פעם לא הבנתי איך היא יכולה לראות הילדים שלה בוכים ולא לעשות כלום שנאתי גם אותה על זה, באותו זמן אבאשלי גם התחיל לגעת בי מינית הייתי קופאת במקום כל פעם עד שהוא היה משחרר אותי, הייתי קטנה ולא הבנתי מה הוא עושה אבל ידעתי שזה רע ושנאתי את עצמי שאני נותנת לו ושאין לי את האומץ לעצור אותו, רציתי למות והתפללתי כל יום שזה יקרה כי לא היה לי את האומץ לעשות את זה לבד, אחרי כמה שנים זה נודע לאמאשלי והתגלה גם שהוא נגע גם באחיות שלי, אמאשלי אמרה שזה הקו האדום מבחינתה ושיכנעה אותי למסור עדות במשטרה, אחרי כמה זמן השתכנעתי והוא נכנס לכלא, הייתי בטוחה שעכשיו הכל יהיה טוב אמאשלי תתגרש והבית יהיה כמו כל בית נורמלי, אחרי בערך חצי שנה שהוא בכלא אמאשלי התחילה לדבר איתו ושכחה מהכל מאיך שהוא התנהג אליה, הוא היה מקלל אותה מבייש אותה ומזלזל בה כל הזמן והיא תמיד דיברה אליו בכבוד, ואלנו, יום אחד היא באה אליי ושאלה אותי את בטוחה שכל מה שאמרת למשטרה נכון אולי תלכי ותגידי שזה לא נכון והיא גם אמרה לו אולי תסלחי לו הוא בן אדם ויכולות לקרות טעויות, קיבלתי את זה קשה לא הבנתי איך היא יכולה לדבר ככה רציתי מינימום של הבנה מצידה, היא לא הבינה מה היא אמרה לא בסדר והיא אמרה שעוד מעט אנחנו נתחתן והיא לא רוצה להישאר לבד ואם היא תתגרש היא לא תתחתן שוב, חשבה רק על עצמה, למרות שהתגברתי על רוב הדברים יש לי חסימה רגשית, אני לא יודעת לבטא את הרגשות שלי, בחיים לא אמרתי למישו אני אוהבת אותך אני גם לא אוהבת חיבוקים ונשיקות ואין לי אמון בסיסי מאנשים כי אם אני לא יכולה לסמוך על ההורים שלי אז איך אני יכולה לסמוך על מישו בעולם הזה, מה שעברתי גם השאיר בי דברים טובים שאני רגישה מאוד לאנשים ואני לא יכולה לראות בן אדם בצער ולא לעזור, אני ישמח שתגידו לי איך להחזיר את האמון באנשים ולדעת לבטא את עצמי כי אני לא רוצה שמה שעברתי ישאיר לי צלקות לעתיד, תודה.