הייתה לי תקופה שבאמת הרגשתי שהמזל שלי נסגר,באמת כאילו קללה רובצת עליי.והגעתי למצב שמאחד שהיה מבדיל בין בשר וחלב שומר שבת לפעמים ומברך,אפילו בכיפור לא צמתי.. דודה שלי המליצה לי ללכת לרב מסויים שהוא מוכר בשביל ברכה.. חשבתי לעצמי תרומה קטנה זה לא מה שיפיל אותי כלכלית וגם ככה אין לי מה להפסיד.. עכשיו כל מה שאני אומר זה אמיתי.. באותה שנה שהייתי אצלו התחלתי לעבוד הייתי בקשר עם שלוש בחורות,מצב חברתי השתפר וכו׳.. עכשיו ברור שה׳ יתברך דואג להכל.. אבל אני מרגיש צבוע שאני עדיין למשל לא לוקח על עצמי דבר אחד שקשור בהלכה אם זה נגיד תפילין.. ניסיתי.. אבל לא רואה את ההיגיון שבזה.. בקיצור מרגיש שה׳ עזר לי אבל אני מבחנתי נוח לי להמשיך ככה.. אני צבוע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025