בתסביכים עם האמונה שלי, איך להגדיר את עצמי?

אני לא יודעת אם אני אתאיסטית פחדנית, אם אני מאמינה בהכחשה, אתאיסטית לגמרי, אגנוסטיקנית שנוטה לאמונה או אגנוסטיקנית שנוטה לאתאיזם - הכל אצלי זה פשוט סלט!

אני אתן לכם רקע כללי:
אני באה ממשפחה חילונית לגמרי, גם אני תמיד הייתי כזאת, ותמיד למדתי במוסדות דתיים (עדיין לומדת) ..

מגיל 13 בערך האמונה שלי הדרדרה.
לפני זה המצב היה שונה לגמרי. כל כך האמנתי שזה הגיע למצב שרציתי להיות דתייה, ואז דיי נפקחו לי העיניים. הדעיכה באמונה התחילה בעיקר בגלל שדיי סבלתי בחיים וזה הביא אותי לחשוב יותר מרציונליות, בגלל שהתחלתי לקרוא מאמרים על הדת וכו׳..
הבנתי מה עומד בעצם מאחורי כל הרעיון של האמונה, גיבשתי לעצמי דעות והבנתי שהיהדות (או דתות אחרות בכלל) הם לא בשבילי.
בחיי היום יום שלי אני מנסה להיות בן אדם טוב באופן טבעי- לא מתוך אינטרס מסויים, ומבלי שחוקים כלשהם/ספר הוראות יחייבו אותי או יאמרו לי שזאת הדרך שאני צריכה לנהוג כי אני חייבת, אבל אני כן מרגישה שיש אמת כלשהי בדת.
בקיצור, אני בן אדם ליברלי, משתדלת להיות טובה, אבל כמובן שאני לא מושלמת וגם לי יש חסרונות.
אבל אז מגיע הקונפליקט (שקיים אצלי כבר שנים) :
מצד אחד - כשאני קוראת על גילויים של המדע, על הוכחות, על טענות שהם נגד קיומו של אלוהים אני פשוט מרגישה שכל זה נכון! אני מתחברת לכל הנושאים האלה וזה מרגיש לי נכון והכי טבעי. אני לא צמה ביום כיפור, לא מחכה ממש בין בשר לחלב, וממש אבל ממש לא מתחברת להרבה מההלכות של היהדות (במיוחד כאחת שלומדת באולפנא ומכירה אותם מקרוב).
ומצד שני - יש בי את הרצון להאמין אבל זה פשוט לא מרגיש לי טבעי.
יש בי משהו שמונע ממני לעשות דברים. יש בי פחד לצאת עם ״לא יהודים״ (למרות שבתוך תוכי אין לי בעיה עם זה! זה פשוט הפחד שמניע אותי ״שאסור״)
אני לא אוכלת בשר עם חלב (ושוב פעם מהפחד שמניע אותי שאסור).
אין לי את התחושת ביטחון הזאת ״שאלוהים נמצא איתי״, שיש לי אל מי לפנות, שיש לי על מי לסמוך ולהאמין. אבל בתוך תוכי עדיין יש ניצוץ שמנסה לחפש אותו מדי פעם. גם כשאבא שלי ז״ל נפטר לא מזמן אמרתי עליו תהילים, הדלקתי לו נרות וניסיתי לדבר עם אבא שלי, למרות שבתוך תוכי אני לצערי מרגישה שאין מי ששומע ..

מה עובר עליי? מה האמונה שלי?
זה לא זמני, זה כבר שנים ככה מאז שאני בת 13 (אפילו לפני) והיום אני בת 17.
דווקא כן חשוב לי להגדיר את זה כי חשוב לי להיות ״מקובעת״ עם הדעה שלי.