חבר שלי הרים עליי יד, מה לעשות?

אז ככה זה סיפור דיי מורכב... אבל אני אקצר . אני יוצאת עם בחור שלושה חודשים... הכל היה טוב ויפה ומושלם והוא היה חמוד רגיש תומך ומבין.
אתמול הרגיש לא טוב.. ולא בדיוק היה בדעה צלולה הוא היה שיכור אחריי יציאה.. היינו במיון והוא היה מודע לזה שהרגיש לא טוב ושחייבים ללכת והסכים שיקבל טיפול ושנילך . כשהגענו והרופאה דיברה איתי ואחר כך איתו. היא קלטה שהוא לא בדעה צלולה. והוא היה חייב לקבל תרופה מסויימת בווריד למשך הלילה ובבוקר הרופאה הבטיחה שתשחרר אותו. בסוף ההסבר שלה היא אמרה לי ״ אני חייבת לאשפז אותו למשך הלילה והוא חייב לקבל את התרופה הזאת לטובתו. אני אצטרך לתת לו אשפוז בכפייה אם והוא יתנגד כי היא שמה לב שהוא מתנגד במילים שאמר ולא רצה. -וקודם לפני שהגענו הוא בא בהסכמה והבטיח שיקבל טיפול אם ויגידו שהוא צריך.
וכשהגיעה הרופאה ואמרה את זה הוא התנגד. אז היא באה ואמרה לי אם הוא הולך תגידי לי ואני אחתום על אשפוז בכפייה ואקרא לאנשי ביטחון. אמרתי לה טוב. כי לא רציתי לכפות עליו ושירגיש שכולם נגדו אלא חשבתי שאחר כך אשב איתו ברוגע ואצליח לשכנע אותו שזה לטובתו. הרופאה אמרה לי בצד עשית בשכל שהבאת אותו איזה חברה אחראית יש לו. הוא צריך להעריך אותך״ אבל ברגע שהיא הלכה והוא לא אהב את האפשרות שהיא זרקה ואמרה אשפוז בכפייה. כי בצדק הוא היה חייב את התרופה והיא שמה לב להתנגדות שלו! וקרוב לוודאי שבלי התרופה נוצר אצלו נזק לכל החיים במוח והיא ניסתה להסביר לו והוא בכלל לא הבין את המשמעות של הדבר... בקיצור איך שהרופאה הלכה הוא חטף לי בכוח את המפתחות של האוטו מהיד ולחץ על הידיים שלי בכוח. רדפתי אחריו עד לאוטו בניסיון לשכנע אותו לתפוס אותו להרגיע אותו שירגע ניסיתי לתת לי חיבוק שירגע ואוכל לשבת ולהסביר לו שזה הכרחי וזה לטובתו. הוא פשוט דחף אותי וקיבלתי מכה חזקה באף מהידיים שלו . לאחר מכן עלינו לאוטו והוא רק קילל אותי שאני אישה מטומטמת ושבחיים הוא לא יקשיב לי יותר ועשה טעות שהסכים ללכת למיון. שבגללי הוא עשה טעות שהקשיב לי ללכת לשם. ואני סה״כ עשיתי את זה מדאגה והוא לא מבין את זה ובעצם מאשים אותי כי הוא חושב שעשיתי את זה לרעתו!
באמצע הדרך הוא כבר קילל וצעק עליי וגרם לי כבר לצאת מדעתי וסבלנותי וצעקתי עליו בחזרה והוא העיף לי סטירה ועיקם לי את הידיים. הייתי בהלם ונורא פגועה .. אפילו הרופאה שם אמרה לי מאיפה יש לך את כל הסבלנות הזאת? אני באמצע נשברתי כשניסיתי להסביר לו שזה מסוכן לו ללכת. בעיקרון היא החליטה לאשפז אותו בכפייה כי היא אמרה שהוא במצב מסוכן וניראה שלא לוקח החלטה בדיה צלולה כי הוא שיכור ושאם ילך ולא יקבל את התרופה זה יהיה על אחריותה הנזק שיהיה לו. בכל מקרה האם לעזוב אותו? או להבין שהוא הרגיש בסיטואציה קשה שכולם נגדו והוא היה שיכור והרגיש שאני גם כחלק מהקנוניה יחד עם הרופאה ורוצה להכריח אותו לעשות משהו שלא רצה ולכן הגיע לרמה כזאת של עצבים? האם להישאר ולנסות להבין שהסיטואציה הייתה קשה לכן אפשר לסלוח לו או לקום וללכת למרות הכל?
הוא כמובן אמר שהוא הצטער ומלא הודעות ושיחות הבוקר ובקשות של סליחה. והסברים שהוא היה כועס ועצבני. אני לא יודעת מה לעשות נמצאת במצב של אי וודאות....