חטפו אותי 10 ילדים לתוך כיתה סגורה והרביצו לי, המנהל לא מאמין, מה לעשות?

היי, אני לומד בטבריה ולפני כשבועיים פרץ סכסוך ביני לבין ילד אחר בבית הספר שגדול ממני בשנה על כך שדיברתי עם ילדה שהייתה חברה שלו(מהגיל שלי) עד לפני כמה חודשים.
כעיקרון היא בכלל זאת שפנתה אליי, ולא היה בנינו כלום מעבר לכמה שיחות בווצאפ ובבצפר שלא הגיעו בכלל לקטע רומנטי או מגע כלשהו.
הוא פנה אליי בקשר אליה בתקיפות בחצר, פניתי אליו בצורה יפה ושאלתי אותו מה הקטע מה זה בגללה? ולמה הוא סתם אומר שיש בנינו משהו.. הוא איים עליי שירביץ לי וכתגובה עניתי לו "נראה אותך" הוא קילל והמשיך לאיים, התקדם במטרה להרביץ אך חבריו לא נתנו לו להתקרב מפחד שיראו אותו המורים ויסתבך.
לאחר יומיים הלכתי במסדרון כשאותו ילד בא אליי עם חבורה של כ-10 ילדים לפחות!
דחפו אותו אל תוך הכיתה הוא הרביץ לי, ירקו עליי וזרקו עליי כיסאות ואיימו כי ידקרו אותי ואת המשפחה שלי בקרוב.
יום אחרי כבר דיברתי עם המנהל והוא לא האמין לי מכיוון ש"הייתי מעורב במקרים נוספים של אלימות בעבר"(מקרים שטותיים).

ברור לי שהמנהל החצוף שמתחמק מכולם ומספר סיפורים שהוא הולך לבית כנסת בזמן שהוא מבלה לו בבתי קפה וחוגג בקוראסונים על זמן בית ספר מפחד להתעמת עם הערסים האלו ויודע שאני ילד טוב יהיה לו יותר קל להשתיק את הסיפור ולחסוך עבודה אם יחפף וישתיק אותי.
הוא אומר לו ש"אין לו עדים למכות" ולכן הם לא יענשו.
הוא בא ללמד אותי בעצם שזה טוב לפעול כמו שפעלו העבריינים האלה?
הרי בסך הכל השתלם להם לא? יצא גבר והוא וחברים שלו צוחקים כל היום, לכו תדעו אולי זה גם הרשים את הבחורה ההיא שהוא רצה ו"בגללה" עשה את זה.

אבא שלי לא תומך בי וילחם על הצדק, לעומתו אמא שלי אחותי וחבריי כן.
האם כדי לפנות לכתב, לפתוח את כל הסיפור וכמובן שיש לי עוד עדויות של דברים כאלה שקורים בבית הספר ויחזקו את דבריי?
חשוב לי להדגיש: נסגרתי בכיתה וחטפתי מכות רצח ממש בלי שום סיבה, רק כי רצה להרשים את הבחורה ואת החברים שלו. נסיתי לדבר הכי יפה בעולם ובכלל לא הבנתי מה רוצה ממני. ביקשתי סליחה אם עשיתי משהו מהרגע הראשון.
לא פחדתי בהתחלה אך באמת ביקשתי סליחה והסברתי כי לא היה לי איתה כלום מפני שלא רציתי שייפגע, טוב הלב דפק אותי.

לפוצץ הכל בתקשורת? זה באמת יעשה רעש?
אני לא מוכן לשתוק לא להם ולא למנהל, אני לא מקבל את זה שההורים שלי משקיעים בי כל כך ובחינוך להיות ילד טוב ירושלים ולהתרחק מאלימות לשווא ושבכל זאת כל אחד יוכל לבוא ולהשתין עליי ולעשות מה שבאלו על חשבוני בלי ליהענש.
כל כך קשה לי ללכת ברחוב במחשבה שיכולים לפגוע בי בכל רגע באותה הדרך, שאף אחד לא יראה ואני לא יכול לעשות כלום נגד זה.
אני חושב שעם כל המקרים שקרו בארץ ובזמן האחרון בפרט זה יכול לעשות המון רעש ובצדק!!!

(חשוב לי לציין שאין צורך לפנות למשטרה או משהו כזה בשבילי, יש לי הורים , משפחה וחברים שמלווים אותי ואני לא פוחד לפנות)