מנסה לצאת מזה בכל הכוח אבל לא מוצא הזדמנויות, איך להשתחרר?

טוב אז אני משוחרר שנתיים מהצבא כבר...אני נמצא במצב שאני תקוע בו כבר לא מעט שנים . אני די בודד , אין לי קשרים עם אנשים כמעט, אין חברים, אני בתול שפתיים , ולא הייתה לי חברה. אני מרגיש ריקני ומרוקן מאנרגיה. כל יום שעובר מכניס אותי עוד יותר עמוק לתחתית.
לא השתלבתי חברתית במסגרות לרוב, וזה כנראה כי לא היה לי על מה לדבר, הייתי ועודני שקט קיצוני, כי אין לי על מה לדבר. בכל מקרה חשבתי על זה ימים כלילות והבנתי שכל עוד לא תהיה איזו עשייה בקבוצה שבאמצעותה אני אוכל ליצור קשרים זה לא ילך וכי אנשים לא מקבלים באמת שקטים קיצוניים...

ואני מרגיש שהכל הולך לרעתי: התנדבתי לצבא בתפקיד עלוב עקב בעיה רפואית שלא קרתה באשמתי: ניתוח ובעוד רוב האנשים היו לוחמים הייתי סתם חייל עלוב ומבודד...
גם את הטיול הגדול עשיתי לאיטליה לשבוע שזה בסדר אבל זה עדיין לא בדיוק מה שאני רוצה שזה אמריקה לתקופה ארוכה...

אז באמת עשיתי חיפוש קדחתני בעיר שלי מה יכול להתאים?!
בשאלות מהסוג הזה תמיד מייעצים : תלמד, תתנדב ותכיר אנשים תוך כדי. אבל משום מה בעיר קטנה הכל אחרת. כמעט כל ההתנדבויות פה או למבוגרים או שלא מתקיימות. כעבודה רוב מה שיש פה זה מפעלים שבהם האוכלוסייה מבוגרת ולא איכותית - בחנויות ודומיהן אפילו לא נותנים לך צ'אנס ולמלצרות אינני מתאים.
הנה יום המעשים הטובים בפתח. ישר תיאמתי התנדבות בעיר שלי. והנה לפניי יומיים מתקשרת אליי נציגה ואומרת שביטלו (כמה מפתיע) עם המקום הזה ואין אופציה אחרת רלוונטית....
פרסמו מודעה על קבוצת נגינה של המרכזים הקהילתיים , ואמרתי סבבה נצטרף הרי למדתי גיטרה שנתיים .... אבל ממה שדיברתי עם האחראית לפני יומיים: "אין מספיק אנשים....."
ניסיתי להתנדב למד"א (שם אמרו לי שבלי רישיון מעדיפים נוער- נכשלתי 4 טסטים). למכבי אש הגשתי טפסים והכל נראה תקין אבל למרות שאני מקפיד לשאול כל תקופה את האחראי, עדיין ההתנדבות לא החלה ולא נראה שהעניין דחוף לו (הוא פתח קבוצה של מתנדבים בוואטסאפ), והוא כל הזמן אומר :" אני בודק"......"יתחיל בקרוב " עברו כבר מעל לחודשיים....

לא יודע מה עכשיו . מה עושים שאין לך הזדמנויות לצאת מהמצב הזה?!?! נראה שאני
תקוע, ועושה את המקסימום אבל אולי זה מאוחר מידי? אולי אני חי באשליה וכדאי למקד את האנרגיה במטרות אחרות ולחיות חיים בודדים שמחים בחלקי(עד כמה שאפשר)?