הורסת כל חברות טובה שיש לי בחיים, איך להפסיק עם זה?

היי,אני כותבת כאן כי אין לי את מי לשתף.אני מרגישה שזה יושב עליי כ"כ הרבה זמן וכבר מכביד מאוד.
מצטערת אם זה קצת ארוך..
אני דתיה בת 19,למדתי במוסדות חינוך רק עם בנות..
נולדתי ילדה מרירה ודכאונית. אני זוכרת את עצמי כבר מגיל קטן תמיד מתבאסת על דברים,ילדה עצובה כזאת,ממש ביישנית.. לא חוויתי איזשהו משהו שגרם לזה,פשוט תמיד הייתי כזאת.
מגיל קטן אני שונאת ללכת לאירועים משפחתיים,פחות אוהבת להיות נחמדה לאנשים..
בבית ספר היסודי דווקא היו לי המון חברות אבל הביטחון שלי היה ברצפה. מצד אחד הייתי די במרכז,מצד שני אני זוכרת שלא אהבתי את עצמי.הייתי מגיעה לפעמים הביתה ובוכה..
כשעליתי לחטיבה,לא מצאתי את עצמי מבחינה חברתית,התנתקו קשרים עם חברות מהיסודי למרות שהיינו באותה חטיבה(הם פשוט הכירו בנות חדשות ושכחו ממני).
כל התיכון מצאתי את עצמי רק נמנעת מסיטואציות חברתיות כי התביישתי מעצמי.הרגשתי מכוערת ושונה..
היינו קבוצה של 3 בנות שתמיד בורחות מכל טקס או מצב חברתי והיה לנו קשר טוב. אבל ידוע ששלישיה זה לא עובד.אני זאת שהכרתי בין השניים האחרות ובסוף מצאתי את עצמי בצד..בסוף י"ב כבר לא היה בנינו שום קשר. הם המשיכו ביחד ונותרתי לבד.
הקנאה אצלי היא כ"כ גדולה בכל מה שקשור לסיטואציות חברתיות.בגלל שהרגשתי בצד בשלישיה שאני בעצם הקמתי זה גרם לי שלא להיות מסוגלת להסתכל להם בעיניים .שיחקתי אותה כאילו הכל כרגיל אבל בפנים נאכלתי..הרגשתי שאני צריכה לרדוף אחריהם ובסוף גם הם לא טרחו לשמור על קשר.

אני מרגישה שאני הורסת כל דבר טוב שקורה לי בחיים. כל חברות שנרקמת בכל מסגרת שהיא תמיד נהרסת והכל בגללי. תמיד איכשהו זה מגיע לקנאה ולריחוק. למה אני מרחיקה אנשים ממני?

זה הגיע למצב שאני כבר שונאת אנשים,שונאת לדבר עם אנשים,שונאת להיות נחמדה,מרגישה שאני עושה הצגות כל הזמן.
לא טוב לי עם עצמי,מרגישה שמשהו בי דפוק.אולי אני לא ראויה לחברות מצליחה.
במשך השבוע אני לא בבית אבל בסופי שבוע כשאני מגיעה-אני מרגישה שאני שוב נרקבת.אני בודדה בעיר שלי,אין לי כאן אפילו מישהי אחת שאני יכולה לצאת איתה..אני מתחמקת מלפגוש בנות שהכרתי ברחוב.
אני גרה במקום קטן ובכל חור אני פוגשת מישהי שהיינו חברות טובות ובסוף זה לא עבד,אני מרגישה תמיד שכולן התקדמו ואני נשארתי מאחור. כולן הצליחו לשמר קשרים אחת עם השניה ואני לבד.
לגבי המראה החיצוני,עכשיו אני יותר שלמה עם עצמי אבל עדיין הביטחון שלי קצת רקוב.
רע לי עכשיו ממש,אני רוצה להיות שמחה,רוצה לאהוב אנשים,להצליח לשמור על קשרים טובים ולהנות.. אשמח לעצות!!