אין לי עתיד... מרגישה שכלום לא הולך לי איך להתמודד?

מזה תקופה ארוכה שאני מרגישה שכלום לא הולך לי בחיים שכל החלומות הכי גדולים שלי לא מתגשמים ואני רק מאכזבת את עצמי כל פעם מחדש. אני לא יודעת למה זה אבל התחלתי לחשוב שאולי אני חולמת ורוצה דברים שגדולים עלי אני אתן כמה דוגמאות

לפני חצי שנה השתחררתי מצהל לא עשיתי תפקיד משמעותי למרות שרציתי מאוד במנילה לא היו הרבה אפשרויות חוץ מפקידה וש.ג אז בחרתי להיות פקידה והוצבתי כפקידה..
אחרי שהשתחררתי נסעתי לטיול וחזרתי במשך חודש ימים לא מצאתי עבודה.. מצב שהיו מתקשרים ולא חוזרים וכל ראיון שהייתי לא רצו תשובה שלילית אחרי שלילית כבר הגעתי למצב שביטלתי משרות אחרי ראיון כי כבר לא רציתי לשמוע לא.
בשירות הצבאי אחרי שנה כזה רציתי מאוד לצאת לקצונה אבל המפקד שלי טען שאני לא מספיק איכותית כדי להיות קצינה בצה״ל. במשך כמה חודשים ניסיתי לשכנע אותו לא רצה...
ואז בסוף השירות מצאתי קבע בחיל אחר בתפקיד סופר שווה ( סוף סוף לא פקידה ) רצו להוציא אותי ללמוד הנדסאית ולשרת אם הבטחה תוך שנה ( אם אהיה טובה כמובן בתפקיד ) לצאת לקצונה. ככ שמחתי הרגשתי שהינה מצאתי משהו שיפצה על השנתיים ואז נחשו מה?
סיפרתי למפקד שלי שלא ככ פירגן. והוא דאג ללכת לאותו קצין להגיד לו שיירד מזה..
איך אני יודעת? כי זה מה שאותו קצין אמר לי במפורש.
נורא התעצבנתי כי הבן אדם התרשם ממני שלח אותי לראיון אצל ראש היחידה שגם התרשם כבר עשיתי סיווג בטחוני עברתי אז פתאום לבטל לי.. כי המפקד שלי החליט להרוס לי.
מאז שהתלוננתי על המפקד שלי בנקחל הוא ככה התנקל אלי.. בקצונה ובקבע..
לא משנה נעזוב את צהל ונמשיך הלאה.. כמו שאמרתי אני משוחררת. הבנתי שקבע קצונה פסה תמיד היה לי חלום ללמוד הנדסת אווירונטיקה..
אז עשיתי פסיכומטרי פעמיים ושומו שמיים אפילו לא מתקרב לציון שאני צריכה.
פעם אחת למדתי בקורס קיבלתי 442 ופעם אחת לבד קיבלתי 467.. התייאשתי.
מה אני כבר יכולה לעשות? קורס עשיתי.. לבד ניסיתי
כמה חרשתי כמה..
לצערי הציון שלי לא מתאים אפילו לאופציה של הנדסאות ויותר גרוע מזה אפילו לחוג פשוט כמו קולנוע זה לא מספיק
האמת שאני לא סתומה יש לי בעיות קשב ובפסיכו לא התחשבו.. נבחנתי בחינה רגילה.. למרות בעיה קשב שבאה לידי ביטוי בחלוקת זמנים. אני חושבת שאם היו מתחשבים הציון היה משתפר משמעותית אבל ניסיתי פעמיים הבאתי את כל האישורים וכלום.
בקיצור איך אבא שלי אומר : ״ את לא אשמה כי את משתדלת אבל אין לך כיוון ואני לא רואה לך עתיד מזהיר
אתמול חברה נורא עיצבנה אותי שאמרה לי לכי תלמדי ספרות.. בטח לה קל להגיד הלך לה אש.. התקבלה להנדסה בלי בעיה.
למה שאני ילמד ספרות? בשביל זה עשיתי בגרות ממוצע 108 בשביל ללמוד ספרות? ( ואם כל זה אני צריכה מינימום 680 פסיכו )
עוד יותר עצבן אותי אבא שלי שכל הזמן דואג להשוות ביני לבין בת דודי בת 26 שגם לה הלך חלק היא סרן בצבא ולומדת הנדסה ועוד בטכניון.. גם אח שלה התקבל להנדסת חשמל בטכניון .. כניראה שהם שתו מיץ חכמים

בקיצור הבנתי שאין לי עתיד בחיים אבל שיותר מעצבן אותי זה שאני מתאמצת בחיים ולא משיגה לו לא הייתי מתאמצת זה היה משהו אחר.
עוד דבר זה לא שמשהו אחד לפחות השגתי כלום
לא זה לא זה לא זה.. אתה רוצה והגורל צוחק..
לא יודעת מה לעשות אם העתיד אני אחת שאוהבת ללמוד ונורא רציתי ללמוד באוני אבל הציון שלי לא מאפשר לי שום חוג.
אני לא יעשה מכינה כי זה ים כסף ואף אחד לא מבטיח הצלחה ודיי התייאשתי מהמזל שלי
לא רוצה ללמוד משהו מקצועי ראיתי לאן ההורים שלי הגיעו אם לימודים מקצוענים
אמא שלי למדה גרפיקה ומשכורת שלה 5 אלף
ואבא שלי למד הנהלת חשבונות עבד בשביל 7 אלף פוטר ולא מצא עבודה כמה שנים בזה עד שנהיה נהג מונית
הכי קל להתקבל לאוניברסיטה ולהגיד למישהו לך תלמד מקצועי..
אבל מה אני ככ סתומה שאני
לא מתקבלת לאוניברסיטה
אפילו לחוג פשוט באוניברסיטה הציון לא מספיק
אפילו הנדסאות לא יכולה..
ההורים שלי דיי התייאשו והבינו שממני לא יצא דבר שוב לא כי אני לא רוצה או לא מנסה כי אני פשוט לא מספיק חכמה אז הם מטפחים את אחותי הקטנה בתיכון כדי שממנה יצא משהו הם רוצים שהיא תהיה רופא בינתיים זה עובד להם יופי היא עושה 5 יח מתמטיקה אנגלית וביולוגיה והולכת לתוכנית פרחי רפואה.. לנוער חכם שרוצה ללמוד רפואה בחיים ולא לצעירים מפגרים כמו אחותה ( אני ) אין מה לעשות אני מודה ולא מתביישת לומר שאני אהבלה פוסטמה מפגרת עלל חללל
אפילו לחוג אבטחת מידע בטכניון לימודי חוץ אני לא יכולה להתקבל.. לא אמרתי תואר אלא חוגגגגג
אוף למה אני כזאת סתומה??????
כבר ככ התייאשתי מהעתיד שלי שהחלטתי לחסוך כסף ולפתוח בית קפה רק על ידי עסק אני יוכל להתפרנס בכבוד אם לא לימודים...
בשני המשפחות של אמא ואבא יש חבר׳ה אינטיליגנטים
למשל לסבתא מצד אמא יש 5 נכדים מהנדסים מתוכם 3 קצינים ( בת דודה + אחיה עתודאי ויהיה קצין + בן דוד שעשה גם עתודה ) ויש אחת שעשתה שירות לאומי ברפאל ועכשיו היא לומדת הנדסת תו״ן ועובדת שם עם עתיד מובטח ומהנדסת תוכנה יש ..
אצל אבא יש אחד קרבי שיצא לקצונה השתחרר למד משמח ועכשיו עושה סטארט אפ ויש בת דודה אומנם פקידה כמוני שהייתי אבל היא במשרד הביטחון.. תבינו לבד..
ורק אני האפס מאופס!! למרות שיש גם כמה פחות..
בן דוד שלי שיש לו קיוסק אבל תכלס הוא עושה ים של כסך ולכן חשבתי אם לא הולך לי להתקבל לשום לימודים אז עסק.. רק עסק. ככה אני סתומה אבל לפחות יהיה עם כסף חחחחח