אימא שלי היא קניינית כפייתית והחבר שלה מנצל את זה לטובתו, מה לעשות?

אני יודע
אני כנראה אדם איום ונורא
או כך לפחות זה משתמע לפי הכותרת. אבל כאשר תראו את התמונה המלאה (אולי) דעתכם עליי תשתנה. אבל אני יכול להבטיח לכם דבר אחד: אני אדם טוב ואכפתי ואני שונא לראות אנשים נפגעים.

אז... מה הסיפור אתם שואלים?

אז אימא שלי, כשהייתי בכיתה ג', בחורף 2004 עברו עליה ארבעה אסונות. אחד אחרי השני. קודם כל זה התחיל כאשר אבא שלה נפטר עקב רשלנות רפואית (ללא רשלנות זו הוא היה חי עד היום), לאחר מכן היא קיבלה כמה התקפי ורטיגו שמנעו ממנה ללכת לעבודה דבר שהוביל לפיטורים שלה. והאסון האחרון ביותר היה כאשר העוברים שהיו ברחם שלה פשוט מתו (אחרי נסיונות רבים להכנס להריון שני. בעקבות תקרית זו אינה יכולה להכנס להריון שני). אבא שלי הוא אדם עם נכות רגשית. פשוט לא אכפת לו מה אחרים מרגישים, אם מישהו נפגע וכו'. הוא יכול לפגוע בבני משפחתו וחבריו (המועטים מאוד) על ימין על שמאל ואפילו לא אכפת לו. בגלל זה באותה התקופה אבא שלי לא הראה אפילו תמיכה אחת באימא שלי. רוב הזמן האשים אותה בהכול. המחסור בתמיכה מצידו וכל האסונות הללו הביאו אותה למצב של קניינות כפייתית.

לפי מה שלמדתי בשיעורי פסיכולוגיה בכיתה י"ב אנשים שיש להם קניינות כפייתית (ידוע גם כבזבזות כרונית) בדרך כלל עברו איזו סוג של טראומה שהביאה אותם למצב שבזבזנות וקניות ממלאים סוג של חלל חסר בנפש. אז אני משער לעצמי שאולי כל ארבעת האסונות הללו באותו טווח של שלושה-ארבעה חודשים הם היו הטראומה שגרמו לה לפתח את זה.

בגלל שאבא שלי הוא אדם חסר כל רגש (ניגוד גמור לאימא שלי שהיא כנראה בין האנשים עם הלב הכי גדול שאני מכיר) אז ברור שהגירושים היו בלתי נמנעים (להתחשב בזה שבהלך כל הנישואים שלהם כל הזמן עקץ אותה וירד עליה). אימא שלי הכירה בחור חדש ותכלס היה נחמד עד ששמתי לב למשהו: תמיד היא זו שמשלמת ומבזבזת כסף עליו. שמעו, אני לא מהאנשים האלה שאומרים שתמיד הגבר צריך לשלם וזה אבל במקרה של אימא שלי תמיד היא זו ששלמה. ואז מסתבר שהגירושים של הגבר הזה היו מכוערים מאוד ואשתו לשעבר סחטה אותו לקחת על עצמו את כל החובות שלה. כך שהוא לא היה יכול לרשות לעצמו לשכור דירה ולכן גר בחצי חדר אצל ההורים שלו. ישר אחרי שהם הכירו הוא עבר לגור אצלנו ופשוט מהצד זה נראה כיאלו הוא מנצל אותה כלכלית. הוא פשוט גר אצלנו בעוד אימא שלי היא זו ששילמה על שכר דירה, קניות, מיסים, חשובונות וכו' (כמובן שגם סבתא שלי שגרה אצלנו עזרה המון).

שש שנים אחרי שהם הכירו היא גלתה שהוא בוגד בה. הוא הבין שהיא גלתה את זה ולכן נפרד ממנה לפני שהיא תספיק לעשות זאת. ועד שהיא פגשה מישהו אחר ותאמינו לי שהוא פי אלף יותר גרוע. דבר ראשון יש לציין שהוא מובטל. הוא לא עובד, הוא לא מחפש עבודה אפילו. כבר חמש שנים שלא עובד וחי מכסף שההורים שלו נותנים לו כדי לחיות/לשלם שכר דירה. וכל הזמן הוא מצליח להוציא אותה לבילויים כמו סרטים, מסעדה וכו' אבל תמיד היא זו שמשלמת. והיא כל הזמן קונה לו דברים וגם לילדים שלו (אומייגאד אני לא סובל את הבן שלו. יחסית לילד בן 11 הוא חצוף, יהיר, נרקסיסט ועז מצח). במהלך השנה הראשונה שהם ביחד המינוס שלה בבנק הלך והתנפח. אבל היא הייתה מסונוורת מאהבה. סבתא שלי כל חודש נתנה לה סכום כסף על מנת לשלם חשבונות, ארנונה, משכנתא וכו'. אבל אימא שלי עם הכסף בזבזה את זה עליו ועל כל הבילויים המסריחים שלהם. ואפילו היא לא אוהבת אותו (היא אמרה את זה לסבתא שלי הרבה פעמים. היא איתו רק כי היא מפחדת להיות ללא זוגיות). הגענו למצב כזה שסבתא שלי הייתה צריכה לחכות חודש לסכום כסף מסויים שמגיע לה לקבל כניצולת שואה אז אימא שלי בקשה ממני להשתתף בכל התשלומים האלה. ואני בסך הכול הייתי חייל שמקבל 555 שקלים בחודש. כסף אותו הייתי צריך. למה שאני, חייל שמרוויח בחוד 555 שקלים צריך לשלם את כל החובות שלה והמינוסים שלה בזמן שהיא מבזבזת כסף על החבר שלה שמנצל אותה כלכלית? בשמחה הייתי עוזר לה אם היא לא הייתה נותנת לו לנצל אותה. אבל היא כן.

אתם קולטים את זה?
החבר הקודם לפחות שילם פה ושם ולפחות הייתה לו תרומה קטנה. אבל החבר הנוכחי שלה פשוט מנצל אותה כלכלית. הוא הבין שהיא קניינית כפייתית ופשוט מנצל את זה. רעבק פעם אחת הלכנו למסעדה ליום ההולדת של סבתא שלי והוא והילדים שלנו הזמינו איזה שלוש מנות כל אחד מהם ובסוף הם פשוט קמו והלכו ואימא שלי שלמה על הכול (אני גם רציתי לשלם אבל לא נתנה לי). זה גם הגיע למצב שהוא פשוט מזמין את עצמו והילדים שלו לארוחות ערב בימי שישי אצלנו. אפילו את המינמום של להכין משהו ולהביא לא עושה. וכאשר פעם באלף שנה שאימא שלי לא מסכימה איתו הוא פשוט כועס עליה ובא אליה בטענות.

חוץ מהעניין הכלכלי גם היחס שלה אלנו הפך למאוד גועלי. לא רוצה לפרט יותר מדי אבל בואו נגיד שבזמן שנכנסתי לתקופה מאוד רגישה לאחר השחרור שלי עקב משהו שקרה בחיים שלי, אימא שלי התנהגה כמו מתבגרת מרדנית ומאוהבת מאשר אישה בת 50. הפסיקה לקחת אחריות על הבית ואני הייתי צריך לדאוג לכל דבר. הייתי צריך לנקות את הבית, להזמין טכנאים שיתקנו הרבה דברים שהתקלקלו, הייתי צריך לדאוג לאוכל, לכביסה ולהכול ובו זמנית גם לטפל בסבתא שלי שעשתה ניתוח ברגל ובמשך שבועיים אסור היה לה לרדת במדרגות ואפילו ללכת. ובזמן שאני עושה את הכול היא מבלה לה. ואפילו קרדיט אני לא מקבל בטענה ש"זה הבית שלך גם אתה צריך לעשות משהו" אבל כאשר שחכתי להוציא כמה דברים מהמדיח היא ישר באה עליי בטענות (מול החבר שלה). אפילו היא הלכה למסיבת יום המשפחה בבית הספר של הבן שלו אבל כאשר היה לי יום הולדת היא העדיפה לבלות את היום עם החבר שלה. אבל בשנה האחרונה היחס שלה אלינו השתפר וחזר לקדמותו אז...

והיא אפילו לא אוהבת את הנצלן המגעיל והעצלן הזה.

נשבר לי מהיחס הזה. פשוט נשבר לי לראות את אימא שלי כל כמה ימים בוכה כאשר הוא מתייחס אליה מגעיל. נמאס לי לראות אותה כל הזמן מתלוננת שהיא לא מצליחה לנצח את המינוס בזמן שהוא אפילו שכר דירה לא משלם. לגור עם אבא שלי לא בא בחשבון כי אפשר לומר שיש לי לא מעט חשבונות לא סגורים איתו ועם המשפחה הצבועה והבוגדנית שלו.

איך אני מפריד בין אימא שלי והחבר שלה?
אני חייב להפריד לפני שיהיה מאוחר מדי. לפני שיגמור לה את כל הכסף
אני חייב להפריד לפני שיהיה מצב שהיא תבין איזו טעות היא עושה?

תגידו לי שאני אדם גרוע
לא אכפת לי
אני חייב להציל את אימא שלי מהנצלן הזה