אני בת 55 ובעלי 58. כבר תקופה שבעלי מדבר אלי בצורה מאד לא אמפטית, תמיד מראה פניו קודרות, אינו מחייך, אינו גורם לי לצחוק לשמוח, התגובות שלו מאד עוקצות. הוא גם אדם לא בריא: סוכרתי, עודף משקל ושומנים בדם ואימפוטנט. בעבר ציין שלא סובל את הבוס שלו. אך ממשיך לעבוד. האם אני קרבן??? האם אני שעיר לעזעזל??. אני מדברת אליו יפה, הוא עונה לי בטון תקיף ואמד לא אמפטי. אתן דוגמאות, כשהוא לחוץ, נוסח ביטוייו הם: "תפעילי קצת את הראש שלך", מה את עומדת לי על הראש??? ואני רחוקה מאד מלהיות כזאת, כל הזמן אני חושבת פעמיים מה להוציא מהפה לפני שאקבל עקיצה, ירידה, השפלה, שאלתי אותו אם קורה משהו בעבודה. תגובתו : שלילית. קשה לי להאמין. מראה פניו תמיד קודרות, אינו חייכן, אינו מצחיק וצוחק, ממש דיכאון להיות במחיצתו.חדלתי לאהוב אותו לחלוטין. לעומת זאת אני מרגישה שזקוקה לו: מבחינה כלכלית, הוא גם יודע (מרצונו) להושיט יד לעזרה בבית, ואבא נפלא. האם נגזר עלי להיות תמיד עצובה בגלל שנישאתי לו?? בעצם, בתחילת נישואינו כבר הרחתי שאני לוקחת עלי תיק, חשבתי לתומי שבני אדם משתנים, ואכן לא הדבר. אני אוכלת קש, ועם הגיל זה מחמיר. איני יודעת מה לעשות, הוא לא מספר מדוע הוא כזה, הוא מתנהג איתי לפי המצב רוח שלו.תענוג לשמוע איך הוא מדבר בפלפון עם העובדים/ות שלו שעובד איתם, לגמרי ההיפך, אולי מכיוון ששם הוא צריך להרשים, ואני מובנת מאליו. מאד עצוב, ואיני יודעת מה לעשות. תודה על העזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025