אני רוצה להפוך לאדם רע. אבל המחשבה הזו מגעילה אותי

אני מגדיר את עצמי כאדם טוב. אני שונא לראות אנשים אחרים נפגעים. אני שונא לראות את כל הרוע שיש מסביב. כשאני יכול אני עוזר ועושה את הכי טוב שאני יכול. אני נחמד לאנשים ונותן לכולם את הכבוד המינימלי כבני אדם.
ישנם שני סוגים של אנשים טובים. אנשים טובים שבגלל שהם טובים הם זוכים לכבוד והערכה (כמו החבר הכי טוב שלי) הסוג השני של אנשים טובים הם האנשים האלה שתמיד מקבלים סכינים בגב, מנוצלים על ידי אחרים ולפעמים אפילו הופכים קורבן לחרם.
למרבה הצער, בניגוד לחבר הכי טוב שלי, אני מהסוג השני. במהלך חיי הקצרים אני נוצלתי אין ספור פעמים, טוב ליבי הסיח את דעתי מהמטרות שלי, אנשים לא כיבדו אותי, אנשים דרכו עליי ולמרבה הצער בכל השנים שלי ביסודי הייתי קורבן לחרם ואף אחד לא היה שם בשבילי. דבר זה הוביל למצב שאני לוקה בחדרה חברתית שלקח לי שנים להקטין אותה.

בזמן האחרון היה מקרה שבו תשעים אחוז מהמשפחה שלי בגדו בי ותקעו לי סכין בגב. זה פשוט שבר ועצבן אותי. ואז אני פתאום הבנתי: כל האנשים בחיים שלי שהיו אנשים רעים, כולם חיים את החיים הטובים. יש להם כסף, יש להם חברים, הם נמצאים בזוגיות וזוכים להערכה וכבוד. ואילו אני, שהייתי אדם טוב אכל רק חרא בחיים שלי

פעם שמעתי שיר שחלק מהמילים שלו זה "כשאתה נחמד, הם לא מכבדים אותך. אבל כשאתה רע לפחות הם פוחדים ממך" ותכלס זה נכון. עובדה שכל האנשים הרעים שאני מכיר מצליחים לצאת מזה בקלות. ואילו האנשים הטובים (מהסוג השני לפחות...) אוכלים אותה. נמאס לי להיות הקורבן. פשוט נמאס לי

הדרך היחידה להפסיק להיות הקורבן זה להיות אדם רע. נמאס לי לחשוש מה אחרים יחשבו. נמאס לי להתחשב בכולם. אני רוצה להתחיל לבוז לכל דבר שזז, להשפיל, להרוס, לגרום לאנשים להרגיש צער ויגון. והכי חשוב: אני רוצה להתנקם בכולם. לראות את כולם סובלים כמו שאני סבלתי ורק לצחוק על הסבל שלהם ולומר "קארמה איז אה ביץ'". ניסתי כמה פעמים לאמץ את הגישה המרושעת. אבל בכל פעם שנסתי פשוט הבנתי שזה לא אני. זה לא בשבילי. והמחשבה על להיות רע פשוט מגעילה אותי ומעוררת בי בחילה. כי זה לא אני. זה לא מתאים לי.
אני לא רוצה להיות אדם רע
אני לא רוצה לגרום סבל
אני לא רוצה לגרום לאנשים לשנוא אותי
אבל אני גם לא רוצה להיות הקורבן
אני לא רוצה שאנשים ינצלו את הטוב שבי בשביל להרוס אותי אחר כך

מה אני עושה?
איך אני יכול להפוך לאדם רע בלי שיהיו לי ייסורי מצפון אחר כך?
האם יש דרך להשאר אדם טוב מבלי להמשיך להיות הקורבן?
אני לא יודע מה לעשות