למשפחה שלי לא נוח להסתכל עליי והם לא נינוחים לידי, אני מוזרה? מה לא בסדר בי?

(קודם כל בבקשה ממכם אל תתעלמו אני ממש במצב נוראי אין לי אף אחד, תנסו בבקשה לפחות תנסו לעזור)

אני לא כל כך טובה בחברה, בעצם אני ממש לא טובה.
אז הגעתי למצב, שאין לי חברים אין לי אף אחד הגעתי למצב של חרדות דיכאונות, לא אוהבת להיות במקום עם הרבה אנשים, בעבודה אני מתמודדת עם זה יום יום ומנסה כמה שיותר לשפר את זה, וכן להתמודד.. אבל לפעמים יש לי ימים פחות טובים וזה ממש לא מוסיף למקרה..

בקיצור אני ממש בודדה, אחרי שירות לאומי קשה בגן ילדים, אני ממש לבד עם עצמי הדבר היחיד שיש לי זה המשפחה, שגם די מבואסת ו'מרחמת' עליי.
ואני יוצאת מידי פעם עם אחותי שגם היא יש לה את החברות שלה ופחות רוצה אותי מהסיבה הזאת, ומעוד סיבה.. הסיבה השנייה אני בטח אכתוב בדמעות כי זה המשפחה שלי היחידה שלי המקום מפלט היחיד שלי.. בגלל כל מה שעברתי וסיפרתי הכל לאחותי ולהורים אז הם לא כל כך יודעים איך להתנהל איתי וזה בסדר אני מבינה את זה.
אבל המון פעמים אחותי לא יודעת איך לקבל את זה (אני אפילו לא יודעת מה הם ממש גורמים לי להרגיש שיש מה לרחם עלי ושאני מוזרה ושונה ושצריך לקבל פה משהו אחר ואין לי מושג מה, אני כן עם קושי חברתי והכל, אבל לא שידוע לי שיש לי משהו ספציפי נורא. למרות שאני עצמי ממש מרגישה לא טוב גופנית ונפשית, לחוצה כאבים מרגישה ממש מוזרה)

בקיצור, אחותי הרבה פעמים חושבת מחשבות שהיא לא מתכוונת אליהם, שהיא לא אמורה לחשוב היא לפעמים חושבת שאני מוזרה שאני נראת מוזר ופחות טוב.. למרות שהיא אומרת שזה סתם ואני לא מוזרה ואני יפה(לא כל כך אפשר להאמין) ובזמן האחרון היא גם התחילה להלחץ לידי, נגיד היא כן רוצה לבוא איתי למקומות אבל זה תמיד מלווה אצלה במין הילחצות כזאת, וזה ממש כואב לי אני מרגישה שאני רוצה למות שהגעתי למצב כזה.

וגם לפעמים לא נוח לה להסתכל עליי, והיא לא נינוחה לידי. שזה בכלל גורם לי לרצות להעלם.
וזה קורה לפעמים גם עם אמא שלי שהיא לא נינוחה לידי, ושמעתי אותה אומרת לאבא שלי שלא כיף איתי ולא נוח לה לידי.

ואני פשוט מפורקת עולות בי שאלות מה מה לא בסדר בי, מה קרה לי? האם אני באמת 'מוזרה' 'לא בסדר' אשכרה לאנשים לא נוח לידי המשפחה שלי לא נינוחה לידי!!! אני לא מבינה אני מנסה לחפש ולחפש מה אני עושה לא בסדר אני אפילו שואלת אותם בשיא האומץ ואמא שלי רק מתעצבנת ומכחישה גם שאני באה בהכי טוב. רק אחותי אומרת בערך את האמת שלפעמים לא נוח לה איתי..
בא לי למות המשפחה שלי האנשים שאני הכי אוהבת בעולם!! היחידים שלי, ככה מרגישים לידי מה מה כבר קרה אני לא מבינה באמת שלא.
זה מוריד לי את כל הרצון לחיות, אם פעם הייתי אוהבת לצאת עם אחותי ולהנות איתה. עכשיו שאני בקושי מציעה וגם היא פחות רוצה כי היא לא נינוחה. אבל עם חברה שהיא הכירה רק לפני שבוע היא גם תלך לים!!

למה אין צדק בעולם? למה אנשים כמוני צריכים לסבול? איבדתי כל עיניין בחיים. אין לי כוחות.

(תגידו תאמת מה דעתכם עליי ומה יכול להיות הסיבה להתנהגות שלהם ואם לדעתכם אני קצת לא בסדר ואולי הם מסתירים ממני משהו? תגידו לי ה כ ל אין לי בעיה אם דעות גם הכי רעות).