המוח שלי לא תופס שהכל בסדר ושאני לא בהריון

לפני כמה חודשים, במרץ, נפרדתי מהבן זוג שלי.
היינו ביחד כמה שנים והפרידה הייתה טראומטית בשבילי.
הוא היה ממש דתי אז סקס לא היה והייתי בתולה.
שבועיים אחרי שנפרדנו הלכתי ושכבתי עם מישהו מחוג שאני לוקחת.
הוא היה הראשון שלי, אבל זה לא היה ממש סקס.
לא הייתה חדירה של ממש אבל כמעט.
והבחור גמר בחוץ.
כן, לא היו מעורבים אמצעי מניעה, וכן זה היה טיפשי מצידי.

ואז... התחיל לאחר לי המחזור.
בעוד יום. ועוד אחד.
והתחלתי ממש להלחץ.
המילה הראשונה שעלתה לי לראש זה הפלה, למרות שזה ממש לא מקובל במשפחה שלנו ונחשב במשפחה לנוראי, ובכלל להכנס להריון או לקיים יחסים לפני החתונה (המשפחה דתיה, אני פחות).

אז אחרי כמה ימי איחור קבעתי תור לרופאת נשים וקניתי בדיקת הריון ביתית.
יצא שלילי.
ועדיין... איחור.
קראתי שבדיקה כזאת יכולה הרבה פעמים לטעות.
אז במשך כשבוע, עד התור, הכנסתי את עצמי לסרטים וקראתי כל כתבה אפשרית על הפלה.
כי אני לא מוכנה נפשית לילד ופחדתי.
ראיתי שהבדיקה הביתית יצאה שלילית אבל האינטרנט אמר שזה לא אמין...

הייתי אצל הרופאה.
סיפרתי הכל. רק שאמרתי שקיימתי יחסים מלאים כי חשבתי שהיא תשלח אותי לסתם בדיקת דם.

היא על הדרך עשתה לי בדיקת אולטרסאונד, או איך שזה לא נקרא.
כשהיא החדירה לי מצלמה קטנה לתוך הנרתיק.
בבדיקה שהיא עשתה... היא אמרה שהיא רואה משהו.
צ'יסטה קטנה.
היא אמרה שזאת יכולה להיות צ'יסטה שתעבור ויכול להיות הריון.
שאלתי מה הסיכוי שזה הריון והיא אמרה 80 אחוז.
נתנה לי הפניה לבדיקת דם.

עד הבדיקת דם היו 5 ימים ובאותו היום תור חוזר אליה.
במשך 5 ימים בכיתי.
התפללתי.
בכיתי.
בכיתי.
דברתי עם הבחור והוא אמר שיבוא איתי להפלה.
הוא גם לא שאל מה אני רוצה לעשות... הוא לא דבר על האופציה השניה.
דברתי עם חברה טובה ועם הרבה אנשים זרים באינטרנט כששמעתי כל דעה אפשרית והרבה התחננויות מזרים שאומרות "אל תעשי את זה" וזה שרט אותי לגמרי.
עם אמא לא יכולתי לדבר.
זה היה שבוע גיהנום וחרדה.
ואין סימן למחזור.

ואז עשיתי את הבדיקת דם בבוקר.
בצהריים הלכתי למרפאה.
העברתי את הכרטיס שלי כל כך הרבה פעמים בבדיקומט שם כדי לראות את התוצאה לפני שאני נכנסת, אבל המכונה לא הוציאה כלום.
נכנסתי אליה לחדר.
היא הסתכלה במחשב ואמרה שלפי תוצאות הבדיקה אני לא בהריון.

תודה לאל.

היא אמרה שאני לא בהריון, הביאה לי מרשם ל5 כדורים שאמורים לזרז את המחזור.
אמרה לחזור אחרי המחזור כדי לעשות בדיקה חוזרת ולראות מה עם הצ'יסטה שראתה בפעם הקודמת.

את תוצאות הבדיקה... לא ראיתי בעיניים שלי.
שמעתי רק ממנה שזה שלילי.
והתנהגתי בצורה טיפה פסיכית ושאלתי אותה לפחות 5 פעמים אם היא בטוחה שלפי הבדיקה אני לא בהריון.
היא אמרה שלא.
הייתי צריכה לראות את הבדיקה בעיניים ולא עשיתי זאת.

לקחתי את הכדורים שהיא הביאה לי במשך 5 ימים.
ואחרי זה... ירד לי דם.
התחיל המחזור.
נמשך כמה ימים.

חזרתי אליה.
היא עשתה לי שוב את בדיקת האולטרסאונד.
הסתכלה לי על הרחם דרך המסך ואמרה "הרחם שלך נקי".
שאלתי שוב לפחות 3 פעמים אם היא בטוחה.
היא אמרה שכן, שככה נראה רחם נקי.

חזרתי הביתה.
חלף עוד חודש.
והתחיל לי המחזור שוב.
מחזור רגיל והכל.

מאז חלפו עוד שבועיים בערך.

לא קיימתי יחסים מאז.

אבל... המוח שלי לא קולט את זה.
המוח שלי עדיין מפחד.
הרופאה אמרה שאני לא בהריון, ומעולם לא היית, שפשוט הייתה לי צ'יסטה שעברה.
המוח שלי לא קולט את זה.
אני מסתכלת במראה ומפחדת לראות בטן.
אני טיפה שמנמנה אז זה לא עוזר.
כל התכווצות אני ישר חושבת שהיא טעתה ואני כן בהריון.
כל פעם שאני עצובה אני מפחדת לחשוב שזה הורמונים או משהו.
המוח שלי לא קולט שזה עבר ומעולם לא היה קיים.
אני מפחדת שהיא טעתה.
כי האינטרנט אמר לי על בחורה שעדיין היה לה מחזור בשליש הראשון שלה אז המחזור שהיה לי אחרי הכדורים לזירוז מחזור לא עוזר לתחושת הרוגע.
אני עדיין בחרדה נוראית.
ואני לא יכולה לדבר על זה עם אמא.
ואין לי מישהו אחר לדבר איתו.
אני פשוט מתחרפנת.
כי כל תזוזה בכוון הבטן התחתונה אני יכולה לחשוב רק על דבר אחד.
למרות שאני יודעת שאני לא.
המוח שלי לא קולט את זה.
ואני מפחדת יותר שאם התברר הבלתי אפשרי, כבר טיפה מאוחר להפלה כי לפי חישוב עקום אם כן הייתי נכנסת אז להריון הייתי עכשיו בשבוע 16.
זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו.
ואפילו אין לי כסף לפסיכולוג...

יש לי רק חברה אחת שבכלל שמעה על זה, וקשה לי לדבר איתה.
ואני לא יכולה לדבר עם אחרים כי מקרה כזה זאת בושה למשפחה.
ועם הבחור אני כבר לא בקשר.

אני מתחרפנת.
היה לי מחזור. הרופאה אמרה שהבדיקת דם הייתה תקינה. הרופאה עשתה אולטרסאונד ואמרה שהכל תקין.
שאין יותר צ'יסטה, שהייתה צ'יסטה ולא הריון.
שהכל... בסדר.
אבל למה המוח שלי לא קולט את זה?
ומה אפשר לעשות כדי שהמוח שלי יקלוט שהכל בסדר?
תודה.

ואני לא מבינה למה המוח לי לא קולט שהכל בסדר ובשגרה...