"תתלבש יפה או שלא נצא לבלות" - נפרדנו

עדכון 2 ואחרון: אני מודה לכולכם על הייעוץ ועל הבעת דעתכם, היה חשוב לי לשמוע דעות של אנשים ללא צד, לא של חברים שלי שיגידו מה שארצה לשמוע אלא של אנשים אובייקטיבים שאולי יאירו את עיניי היכן אני לא הייתי בסדר. ברור לי שהובא פה רק הצד שלי בעניין ולכן קשה לשפוט מבלי לשמוע אותה. רק אומר שהכעס שלי ירד משמעותית לאחר שבהתכתבות קצרה בינינו הבנתי שהיא לא בגדה בי (פיזית) למרות שאלו התחושות שליוו אותי במשך הזמן האחרון. משום מה הוקל לי. אני כנראה אצטרך למצוא את הדרך החדשה שלי.

שוב תודה רבה.

עדכון 1:האמת הפליאה אותי.ההיענות הגדולה של כל כך הרבה אנשים. אני מרגיש יותר פתוח לספר על עוד נסיבות כיוון שאם בהתחלה הרגשתי שזה קצת "עלוב" אני עכשיו מבין שאחד הדברים החשובים כאן זו האפשרות לשמוע דעה של אנשים ללא אינטרס או עמדה. אז ככה היא הייתה אתמול בהופעה (זה לא לגמרי מה שקרה והיא לא בדיוק זמרת אבל לצורך העניין - היא הופיעה) ואחרי ההופעה שגם אני וגם הידיד היינו בה היא באה לקראתי. באתי לתת לה נשיקה והיא הפנתה לי את הלחי, אמרתי לה שזו הייתה אולי ההופעה הכי טובה שלה והיא רק חייכה אולי זרקה תודהעל הדרך ואז הלכה אליו הוא ישב במקום אחר ואיתו היא ממש עמדה ודיברה. מישהו שם שאל אותי אם אני מכיר אותה ואם זה חבר שלה (הידיד). אמרתי שאני לא יודע מי זה ופשוט הלכתי משם עם הראש באדמה. כל הדרך הביתה חשבתי שדי אני לא יכול להמשיך ככה יותר ושאפרד ממנה יותר מאוחר כשתחזור. עד שהיא חזרה הבנתי שאני לא רוצה להפרד ממנה ושאני פשוט אסביר לה את כל מה שפגע בי בימים האחרונים. התגובות שלה למקרה התהייה שלי על עניין הלבוש כבר ידועה, לעניינים האחרים היא פשוט לא הראתה שום רצון לשנות, שום הבנה ואז מתוך שיחה לנסות לפתור את הדברים זה באמת הגיע לפרידה בסוף.

בנוגע לתאילנד מודה שאולי זה היה לא במקום אבל הרגשתי בזמנו שאני ממש רוצה חו"ל ומכיוון שהיא לא יכלה להצטרף ביקשתי לנסוע עם חברים ושאלתי אם יפריע לה. היום מסתבר שאכן הפריע לה, וכך עוד הרבה דברים קטנים או גדולים מהעבר היחסית רחוק (שנתיים ויותר). וכך בכל פעם שהעליתי בפניה בעיות שיש לי עם ההתנהגות שלה כ-י-ו-ם היא הייתה חוזרת להתנהגות קלי מהעבר. הקטע של הלימודים הכי הפריע לה ואני אחד שסובל מבעיות קשב כך שהיה לי אפילו יותר קשה בלימודים והייתי צריך להשקיע אפילו מעבר כדי להצליח.

לעניין הידיד חלק מהמגיבים חושבים שזה לגיטימי. אם יש משהו שאני כועס עליו זה העובדה שהיא ברחה אליו. התקרבה אליו על חשבוני ויתרה עליי. אני גם לא מבין איך אין לו טיפת כבוד אליי כחבר שלה והוא מרקה לעצמו לרחרח אחריה כלכך הרבה. מבחינתי היא האשמה הבלעדית כי היא נתנה לזה לקרות הוא רק היה שותף. מאוד מאוד רע לי על איך שזה נגמר ועל ההשפלות האחרונות כדוגמת מה שקרה אתמול בהופעה. היא רצתה שנגמור את זה יפה אבל הבהרתי לה שאני לא מסוגל לסלוח לה על איך שנפרדנו. אני מרגיש שריסקו לי טת הלב בפטיש וממש לא מעניין אותי לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה "זה בסדר" או שזה נגמר "יפה".

אני ממש מודה לכל תגובות האנשים זה ממש נחמד שיש היענות בין אם תומכות ובין אם תוקפות.

עדכון 2 ואחרון: אני מודה לכולכם על הייעוץ ועל הבעת דעתכם, היה חשוב לי לשמוע דעות של אנשים ללא צד, לא של חברים שלי שיגידו מה שארצה לשמוע אלא של אנשים אובייקטיבים שאולי יאירו את עיניי היכן אני לא הייתי בסדר. ברור לי שהובא פה רק הצד שלי בעניין ולכן קשה לשפוט מבלי לשמוע אותה. רק אומר שהכעס שלי ירד משמעותית לאחר שבהתכתבות קצרה בינינו הבנתי שהיא לא בגדה בי (פיזית) למרות שאלו התחושות שליוו אותי במשך הזמן האחרון. משום מה הוקל לי. אני כנראה אצטרך למצוא את הדרך החדשה שלי. שוב תודה רבה. עדכון 1:האמת הפליאה אותי.ההיענות הגדולה של כל כך הרבה אנשים. אני מרגיש יותר פתוח לספר על עוד נסיבות כיוון שאם בהתחלה הרגשתי שזה קצת "עלוב" אני עכשיו מבין שאחד הדברים החשובים כאן זו האפשרות לשמוע דעה של אנשים ללא אינטרס או עמדה. אז ככה היא הייתה אתמול בהופעה (זה לא לגמרי מה שקרה והיא לא בדיוק זמרת אבל לצורך העניין - היא הופיעה) ואחרי ההופעה שגם אני וגם הידיד היינו בה היא באה לקראתי. באתי לתת לה נשיקה והיא הפנתה לי את הלחי, אמרתי לה שזו הייתה אולי ההופעה הכי טובה שלה והיא רק חייכה אולי זרקה תודהעל הדרך ואז הלכה אליו הוא ישב במקום אחר ואיתו היא ממש עמדה ודיברה. מישהו שם שאל אותי אם אני מכיר אותה ואם זה חבר שלה (הידיד). אמרתי שאני לא יודע מי זה ופשוט הלכתי משם עם הראש באדמה. כל הדרך הביתה חשבתי שדי אני לא יכול להמשיך ככה יותר ושאפרד ממנה יותר מאוחר כשתחזור. עד שהיא חזרה הבנתי שאני לא רוצה להפרד ממנה ושאני פשוט אסביר לה את כל מה שפגע בי בימים האחרונים. התגובות שלה למקרה התהייה שלי על עניין הלבוש כבר ידועה, לעניינים האחרים היא פשוט לא הראתה שום רצון לשנות, שום הבנה ואז מתוך שיחה לנסות לפתור את הדברים זה באמת הגיע לפרידה בסוף. בנוגע לתאילנד מודה שאולי זה היה לא במקום אבל הרגשתי בזמנו שאני ממש רוצה חו"ל ומכיוון שהיא לא יכלה להצטרף ביקשתי לנסוע עם חברים ושאלתי אם יפריע לה. היום מסתבר שאכן הפריע לה, וכך עוד הרבה דברים קטנים או גדולים מהעבר היחסית רחוק (שנתיים ויותר). וכך בכל פעם שהעליתי בפניה בעיות שיש לי עם ההתנהגות שלה כ-י-ו-ם היא הייתה חוזרת להתנהגות קלי מהעבר. הקטע של הלימודים הכי הפריע לה ואני אחד שסובל מבעיות קשב כך שהיה לי אפילו יותר קשה בלימודים והייתי צריך להשקיע אפילו מעבר כדי להצליח. לעניין הידיד חלק מהמגיבים חושבים שזה לגיטימי. אם יש משהו שאני כועס עליו זה העובדה שהיא ברחה אליו. התקרבה אליו על חשבוני ויתרה עליי. אני גם לא מבין איך אין לו טיפת כבוד אליי כחבר שלה והוא מרקה לעצמו לרחרח אחריה כלכך הרבה. מבחינתי היא האשמה הבלעדית כי היא נתנה לזה לקרות הוא רק היה שותף. מאוד מאוד רע לי על איך שזה נגמר ועל ההשפלות האחרונות כדוגמת מה שקרה אתמול בהופעה. היא רצתה שנגמור את זה יפה אבל הבהרתי לה שאני לא מסוגל לסלוח לה על איך שנפרדנו. אני מרגיש שריסקו לי טת הלב בפטיש וממש לא מעניין אותי לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה "זה בסדר" או שזה נגמר "יפה". אני ממש מודה לכל תגובות האנשים זה ממש נחמד שיש היענות בין אם תומכות ובין אם תוקפות.