לא מוותרת על השאיפות שלי. מתי יהיה קל?

שלום לכולם, 
קצת על עצמי.
אז, אני בת 21, ההורים שלי גרושים, אני גרה בשכירות עם אמא שלי. אני בנתק עם האב המון שנים וגם לא מתכוונת לחדש איתו את הקשר. מסיבות אישיות לא ארחיב.. ..
המצב הכלכלי בבית לא קל, אמא שלי מפרנסת יחידה, אין לי תמיכה כלכלית, בקושי היא סוגרת את החודש ועובדת בשתי עבודות. וחוזרת מותשת הביתה. 
יש לי תעודת בגרות מלאה, ציונים סבירים, וסיימתי שירות צבאי למרות שרציתי בהתחלה לצאת כי מיררו לי תחיים, לא התחשבו בי ובכיתי מלא אבל בעזרת חוזק נפשי משפחה וחברים תומכים, איכשהו סיימתי שירות מלא. ואין גאה ממני. גם השתניתי לטובה ושמחה על כך. גם חשבתי על זה שאשתחרר ואמצא עבודה מסודרת, אקבל מענק והרושם הראשוני שיווצר ממני הוא טוב.
בכל אופן, היו לי הרבה קשיים והתמודדתי איתם בלי עזרה. מן הסתם שהאבא אמור לתמוך, לעזור. ולא הייתה לי דמות אבהית. זה דבר שליווה וילווה אותי כל החיים החסך האבהי, כל כך עצוב אבל זו המציאות לצערי.. לא מוכנה גם לחדש את הקשר.

אני משוחררת חודשיים. בזמן התיכון הרחבתי מגמת מנהל עסקים 5 יחל, וכרגע לומדת קורס בחשבי שכר ושואפת ללמוד ראיית חשבון או תואר במנהל עסקים בתחום של מימון. את הקורס מימנתי בעצמי, וגם כן אשלם על התואר לא משנה מה. למרות הסכום.

העתיד שלי חשוב לי. נמאס לי לעבוד כל כך קשה פיזית כדי לממן את עצמי. עייפתי. אני רוצה להוכיח לכולם שאני מסוגלת. שיש לי השכלה. שאצליח בחיים למרות הקושי בחיי. אני לא בוכה ולא מתלוננת. אלה החיים שאלוהים ניתב לי, ומתמודדת. פשוט פורקת כי גם לאנשים חזקים מותר לשחרר. לא נולדתי עם כפית של זהב, וגם לא ביקשתי שיעשו עבורי דברים. פשוט אם רציתי משהו פשוט עבדתי קשה והשגתי בכוחות עצמי. אני לא אעיד על עצמי, אבל בטוחה שעם רצון התמדה ונחישות הכל אפשרי. המורה שלי אמר שהשמיים הם הגבול.

חברות שלי לא באותו ראש כמוני, לאחת יש חבר כנראה אוטוטו מתארסים, שיהיה לה בכיף. מפרגנת לה מכל הלב. לי אין זוגיות מבחירה. מעדיפה לחכות לבחור טוב, ואין לי כך כך זמן לזוגיות. אני במוד של לימודים.
חברה אחרת מה שמעניין אותה זה קניות וזהו. לא מעבר.
הן רוצות לטוס לחול, זה מלא כסף. אני באמצע הקורס ושואפת לסיים. ובעזרת ה לאחר מכן שואפת ללמוד בנוסף.
אמרתי להן שכרגע מעדיפה להתרכז בלימודים. אין ברירה.
אין לי גם כסף כרגע. מעדיפה לחסוך לתואר. יגיע הזמן שלי לטוס וליהנות. פשוט יש לי מלא מחשבות על העתיד. אני דואגת לקריירה ורוצה להצליח. מאוד התחשלתי במהלך בחיים ויש לי שאיפות. התבגרתי מהר. עצמאית מגיל קטן. אני לא מוותרת לעולם. ואמנם אני בחורה צעירה אבל חשוב לי.

אשמח לתגובות בנושא. מה אתם חושבים לגביי הסיטואציה. חיזוקים יעזרו בהחלט. פשוט תודה