איך לשחרר ולהמשיך הלאה? איך להכיר בנות חדשות ולבטוח בהן?

שלום לכולם,
אני מבקש את עזרתכם, כי קשה לי.
בבקשה אל תשפטו אותי אם אני מגזים או מתנהג כמו ילד קטן, זה באמת מה שאני מרגיש ואודה לכל מי שיקרא ויגיד את דעתו.

לפני חודשיים בערך האקסית של נפרדה ממני, הפרידה הייתה לי קשה, ולטענתה גם לה היה מאוד קשה. וגם ראו עלייה. היא פשוט אמרה שהיא לא אוהבת אותי כמו שהיא רוצה לאהוב את חבר שלה. הייתי נורא שבור, כאב לי, ולא הבנתי ממה זה קרה, כי עד היום היא לא אמרה לי סיבה ברורה..

ביום של הפרידה היא בכתה לי, וביקשה שלא אעזוב אותה, ונמשיך להיות ידידים טובים כמו לפני הקשר (הכרנו בקורס משותף). הבטחתי לה שאני בחיים לא אעשה את זה, והמשכנו.
ניסיתי במהלך החודש הראשון לצלצל מידי פעם, לשאול מה נשמע. חברים אמרו לי שזה יעשה רק רע ויקשה. אבל זכרתי מה שהיא ביקשה וכיבדתי את זה. רציתי שנישאר חברים טובים, אז צלצלתי. כל פעם רק הרגשתי כמה היא סובלת בשיחות, כמה היא לא רוצה שאני יעשה אותן. פעם אחת צלצלתי והיא אמרה שתחזור, ולא חזרה.. עד שצלצלתי שוב. מאז הבנתי שזה לא שווה את זה, ושהמאמצים שלי שווים לכלום אם היא לא עושה משהו בעצמה גם, ושמה *** . החלטתי שאני לא יוצר איתה קשר מיוזמתי


לאחר מכן הלכנו שנינו לקורס משותף שוב, וביום השני היא סיפרה לי שיש לה חבר חדש, מישהו שהייתי מודע אליו וחשדתי מההתחלה שתיהיה איתו.
כל הבטחון שלי התערער, הרגשתי ששתיהם באו ותקעו לי סכין בגב. ניסיתי מצד אחד להשלים עם זה שהיא כביכול המשיכה הלאה, אבל כעסתי מצד שני. היה לנו 3 שבועות של קורסים משותפים. בכל יום הכעס שלי גבר מאנשים שסיפרו לי איך הם התנהגו כשהיינו זוג, סיפרו לי שהם ישנו מחובקים יחד. כל האמון שהיה לי כלפייה, נעלם. נכחד. למרות כמה שדיברתי איתה שאותו בחור מדאיג אותי, היא התאהבה בו תוך כדי שהיינו יחד. תמיד טענה בפניי שלא יקרה כלום, ואין מה לדאוג.
לא הצבתי גבולות ברורים, ולא דאגתי הרבה, סמכתי על שתיהם. והם אכזבו אותי, שמעתי שהם ישנו מחובקים בזמן שהיינו יחד, שמעתי שהם התנהגו כמו זוג כשאני לא הייתי באזור (אנחנו גרים בערים אחרות).

היא צלצלה אליי מידי פעם מיוזמתה, ופנתה אליי לשאול מה קורה לי אחרי שפרצתי בבכי באמצע קורס, ואני בכעס בפנים על מה שקרה, וברגע שמתחילים לדבר על זה הרגשתי שהיא רק תוקפת אותי שאני חייב לשחרר.
כן תקפתי אותה גם, שהיא עשתה את זה. אבל לדעתי זה היה נחוץ, אחרת בכלל לא הייתי מתקדם.


אני עדיין כועס, ופגוע. ולא מבין למה
למה אני עדיין רואה אותה כבן אדם שהיה האהבה הראשונה שלי ואני לא מסוגל לשחרר, כמו מטומטם מוחלט, תקוע בעבר. כועס ומאוכזב שהיא התנהגה ככה.
לאחר הפרידה היא תמיד זרקה לי הערות מעליבות, כמו ביקורת על זה שההורים שלי לא אפשרו לי לישון אצלה. עשיתי כל דבר שיכולתי כדי להיות שם בשבילה, הוצאתי את הנשמה שלי, ובא בן אדם ופשוט החליף אותי.
אני כבר חודשיים אחרי, ולא מסוגל לשחרר, כועס על מה שעשו לי. וכשהיא מדברת איתי על זה מדי פעם היא רק מראה לי כמה אני מגזים ושהם לא עשו כלום.

אני מנסה להמשיך הלאה ולהכיר בנות אחרות, אבל לא מצליח, כל מה שאני חושב זה שיעשו לי את זה שוב, ששוב מישהו יבוא ויחליף אותי תוך כדי. שהבת זוג הבאה שלי תישן עם ידיד קרוב שלה שדאגתי לגביו מאחורי הגב שלי ותשתוק על זה, או יותר גרוע, ואני יגלה על זה מאוחר יותר.
הרבה אומרים שזה מוגזם, וזה בסהכ אהבה ותמיד תבוא חדשה, אני לא חושב שאני לא אתאהב במישהי בסופו של יום.
כואב לי שאיבדתי מישהי קרובה, אני מרגיש שהאמון שלי נשבר ושיהיה לי נורא קשה לבטוח במישהי אם אני אכיר אחת, וזה רק יהרוס לי. שאני אפחד שהיא תעשה אותו הדבר. אני אכיר מישהי, יהיו לה ידידים ואני אפחד שיקרה מה שקרה פה.
מה לעשות? איך לשחרר ולבטוח בבנות אחרות ובידידים שלהם?