בשמירות אני חושב על דרכים להיפצע ולמות. איך לצאת מהצבא בעזרת קב"ן?

שלום לכולם, אני משרת בתפקיד מאבטח מתקנים .
לרובכם ידוע ההקלות בשירות שלנו, שנתיים שירות שבוע שבוע וכדו.

אספר לכם קצת על הסיטואציה:

התגייסתי לחיל כללי עם פרופיל 45 על סעיפי משקל אסטמה ובעיות גב, עברתי טירונות 02 (סיימתי בהצטיינות פלוגתית עם זה משנה) , והגעתי לבסיס הסדיר שלי, שם ביקשתי להיות מאבטח מתקנים ואישרו לי את זה.

בחיים הרגילים שלי אני בא ממשפחה חד הורית עם עבר לקוי של בתי משפט ומלחמת משמרות עליי, אח שלי הגדול שהיה שם בשבילי בתפקיד "אבא" חלה כשהייתי בן 16 במחלה סופנית, הבחירה לעשות שנתיים ושבוע שבוע הייתה בשיקול ששבוע שלם אני יוכל לשבת לידו בבית חולים ולהיות איתו, ולעשות שנתיים שירות בשביל לסיים מהר ולעזור לו אפילו יותר כלכלית פיזית ונפשית.

במהלך השירות 6 חודשים אחרי הגיוס היה קורס מאבטחים שמעניק למאבטח את ההטבה של השנתיים שירות, המפקד שלי אמר לי שהוא מוציא אותי ויום לפני הקורס אמר שזה בלתי אפשרי כי לא הזינו אותי בתור מאבטח מתקנים , הלכתי לשלישות והגשתי בקשה שישנו את זה, עוד שנה עברה בלי קורסים ואז הגיע קורס שיצאתי אליו, אחרי 24 שעות במקום החזירו אותי לבסיס ואמרו לי שבמחשב אני לא מוזן מאבטח מתקנים, שנה וחצי מהשירות לא היה מוגדר לי תפקיד.

אחרי השנה וחצי עברה עוד חצי שנה והזינו לי מאבטח מתקנים אבל עכשיו לא רוצים לתת לי קורס בטענה שהפזם שלי עבר שנתיים ואני לא מיועד להישלח לקורסים הבאים.

אח שלי לעומת זאת חודש אחרי תחילת השירות התאשפז בבית חולים בארצות הברית לצורך קבלת תורפה נסיונית ועד עכשיו שוכב שם בבית חולים במצב גרוע ואחרי מספר ניתוחים והתקפי לב, הויזה שלי מסתיימת עוד 7 חודשים ולפי השגרירות לא אוכל להוציא ויזה חדשה (אחרי צבא בלי עבודה משכורות פלוס לאחותי יש חותמת שחורה).

משמע שבמידה ולא אצא עכשיו לא אראה את אח שלי ב10 שנים הקרובות, לפי הרופאים לא נשאר לו יותר משנה.

אני לא מפסיק לחשוב על זה שהפעם הבאה שאראה אותו תהיה בארון קבורה.. ואם להגיד את האמת כבר חצי שנה שהמצב הנפשי שלי מידרדר אני מרגיש כלוא וסגור , התחילו לי כאבים בחזה (כנראה התקפי חרדה) , כשאני מגיע לבית אני ישן כל היום, אין לי חשק כבר לצאת כל מה שאני משתוקק לו זה לשכב בחושך בחדר לשמוע שירים או לישון.

בימי ראשון כשאני לבסיס אני נוטה לבכות ולא לישון בגלל בחילות , מרגיש שמרוב הלחץ והכאב אני הולך להקיא, אני לא יודע כבר מה לעשות, כבר שבועות שחברה שלי ואני לא יצאנו לשום מקום, לא מסוגל כבר לצאת גם עם חברים ואני רק רוצה להסתגר.

בשמירות אני חושב על דרכים להיפצע ולמות , לקפוץ מתחת למשאית שעוברת בש.ג , להשתמש בנשק, ועוד דרכים שאני לא ככ רוצה לפרט פה..

אני מצד אני מפחד שאם אצא זה יהרוס לי את החיים, ומצד שני מיום ליום אני מרגיש שאני מאבד את עצמי ועושה צעדים לסוף לא כלכך שמח.

אשמח לשמוע את דעתכם וסליחה על החפירה, נגעתי בנושאים שהכי כואבים לי וכמובן שיש עוד הרבה דברים שלא נגעתי בהם כאן.

תודה מראש.