מה יהיה עם הנשים בישראל? הן קשות מדי

אני באמת מתקשה להבין את המצב,
למה הכל בארץ כל כך קשה? השפע כבר עיוור את כולם, היום בעידן הפייסבוק והאינסטגרם והטינדר בלתי אפשרי להכיר מישהי.
ההיצע הוא עצום לעומת הביקוש וזה מוביל מן הסתם לסינון הרבה יותר קפדני. גם הדרישות נהיו יותר מוגזמות כי יש מאיפה לבחור, נשים נמוכות בגובה מטר ובמבה רוצות בחור מטר תשעים, יש נשים שרוצות את האשראי רק ושופינג וחו"ל וזה קורה רק כי יש מי שמסוגל להציע את זה, גם מי שרוצה מישהו חכם לא מסתפקת בפחות מתואר ראשון גברת התחלת בכלל ללמוד?
אני הממוצע, האדם שהביטחון שלו לא בשמיים,שלא הכי יפה בטח שלא הכי חזק או עשיר. אבל אני מרוצה ממה שיש לי, אני חכם,אני לא נמוך(1.77) ולא מכוער, ולא מוזנח אבל גם אין לי ערימת שרירים וקוביות. כי אני לא מעוניין בזה, כשארצה אני אלך לחדר כושר וזה לא תלוי באף אחד או אחת חוץ ממני.

היו לי קשרים בעבר, אבל האמת, חלקם היו לא ממצים, פשוט התחלתי את הקשרים האלה כי כל כך קשה להשיג בארץ הזאת טיפה של יחס.

הסיטואציה המרתיחה בברים למשל(מועדונים אני לא מתקרב) היא שבברים לאף אחד לא אכפת מכמה שכל יש לך או מי אתה בכללי. קודם כל אכפת מאיך שאתה נראה ומאיך שאתה מדבר. אני לא אדם מקורי אני לא יודע להגיד משפטים שלא אמרו לכן הבנות כבר מיליון וחצי פעם. האם זה אומר עליי שאני לא שווה כבן אדם שאני צריך לשמוע שקרים כמו אני לסבית, יש לי חבר(בנות יקרות בואו נודה שבחצי מהמקרים לא באמת יש לכן חבר סתם לא בא לכן על הבן אדם..) וכו'? למה הדחייה חייבת להיות כל כך גסה רומסת ולא מכבדת? זה נותן לכן הנאה? שעשוע? אז צחקתן ל5 דקות, היה מבדח. תזכרו את זה כשאתן הולכות לישון לבד, כשהצד השני של המיטה קפוא ואתן לא יודעות למה. תזכרו את זה כשאתן כותבות בקבוצת החברות "כל הגברים אותו דבר, כבר אין גברים טובים". בטח שאין, הם מתחת לרדאר של הדרישות המנופחות שלכן!

המון נשים לאחרונה מחפשות גבר עשיר,גבוה,יפה,כריזמטי, מפולפל וזה בסדר גמור אבל מה קורה בצד השני? למה שאותו גבר יסתכל לכיוונכן? כי אתן יפות? ועוד 30 שנה מה?

במקום לחפש תקשורת, חיבור, כנות, משיכה, את הדברים היפים באהבה כמו לשבת ולראות ביחד טלוויזיה או לצאת לטייל, מחפשים דברים שאי אפשר לראות בסווייפ ימינה או במבט הראשון בבר.

וניקח שוב את הבר כדי להסביר למה בעיניי הנשים בישראל קשוחות יתר על המידה,
כאישה בבר, לא משנה אם את חיננית או פחות, אם את כריזמטית או פחות, אם את חכמה ומקסימה ואשת שיח או פחות, כמה פעמים ניגשו אליכן בבר באותו ערב? המון. מציק נכון? אי אפשר לשבת בכיף בלי שיבוא איזה מוזר עם משפט סו קולד מקורי ששמעת מאתיים פעם ורק הערב, זה טרחני ומציק. ובכלל לא באת היום כדי למצוא חבר, אבל נניח והחלטת כן לברור בין האנשים בשלב מסוים יש כל כך הרבה שאת כבר מוצפת.

העושר שבשפע מעוור. כבר לא יודעים מה לבחור, ומן הסתם כשבוחרים מתוך ים נרצה את הכי טוב,

אבל דווקא אז, האדם הממוצע, זה שלא בולט, זה שלא הכי עשיר או יפה, מתפספס. הוא הולך הביתה בהרגשה ששוב הוא לא בסדר, ששוב היו הרבה יותר טובים ממנו.

ואני לא מדבר רק על ברים זה כבר בכל מקום.

אתן שואלות איפה הגברים הטובים? האמיתיים? תרדו ממגדל השן לחצי דקה, ותנסו להבין שיש אנשים שכמהים לאהבה ויכולים לתת עולם, יכולים ובגלל חומות וקשיים אחרים, לא מצליחים.