בתיכון אמרו לי שלא יצא ממני כלום והיום אני איש עסקים, לסלוח לאלה שהשפילו אותי?

שלום לכולם, מאז ומתמיד היתה עלי סטיגמה שאני טיפש, אידיוט ולא יוצלח ואני בחיים לא יצליח בחיים, בחטיבה אהבתי מישהי מאוד וגם היא אהבה אותי למרות שהיא לא אמרה את זה אבל היה ברור הינו סוג של חברים אבל לא ביחד, היא היתה בכיתה ח ואני ב ט כשה עברתי מהחטיבה לתיכון נכנסתי לכיתת מב''ר וזה עוד יותר חיזק רק את הסטיגמה קראו לי בשמות כמו פועל זבל, תחיה כל החיים שלך במשכורת מינימום, דברים כאלה... ואז גם חברה שלי הגיע לתיכון הזה וילדים שמעו שהיא מאוהבת בי בסתר והיא שמעה גם את הסטיגמות עלי אמרו לה, את ילדה חכמה ויפה מה את צריכה את הטיפש הזה, ואחרי זה היא רק ניסתה להתרחק ממני, נעלבתי ממש, לאחר התיכון אני רציתי לעשות משהוא משמעותי אם חיי עבדתי בעבודות קשות(3 עבודות ביום) כולל גם הצבא, אחרי הצבא גייסתי סכום כסף מסויים והחלטתי שאני לומד עסקים, לא באוניברסיטה מסבא שלי, סבא שלי הוא איש עסקים מצליח אז החלטתי ללמוד ממנו, מפה לשם הגיע הזמן שקניתי את העסק הראשון שלי, זאת היתה מסעדה איטלקית ברמת גן הכניסה לי פרנסה טובה בערך 8000 דולר נקי בחודש אבל רציתי יותר אז קניתי עוד עסקים וככה יש לי 3 מסעדות ברחבי הארץ, עכשיו נחזור לימי התיכון, לפני זמן קצר היה כנס מחזור בתיכון הרבה זמן התלבטתי אם להגיע ובסוף הגעתי וכמובן התחילו לשאול במה אתה עובד אמרתי אני איש עסקים כולם התחילו להתלחשש אמרו כזה, בטח סתם שקרן עובד בתחנת דלק, אבל כל זה השתנה כשה הם ראו את האוטו שלי כולם נשארו עם פה פתוח ורציתי להגיד להם, זין עליכם!! הצלחתי, גם חברה שלי (לשעבר) היתה בכנס מחזור ניסתה להתחיל איתי שוב וכל הזמן החמיאה לי אמרתי לה: כשה המטומטמים האלה אמרו לך את הדברים עלי לא רצית אותי מה קרה שאת רוצה אותי עכשיו?, לא האמנת לי בתיכון עכשיו את מאמינה לי? אם לא היתי מצליח עכשיו לא הית שמה עלי בכלל! התעצבנתי עליה וקראתי לה גולדיגרית (אחת שרוצה רק כסף) היא כמובן נעלבה וביקשה כל דקה סליחה על זה שהיא עזבה אותי למרות שהיא אהבה אותי, בחטיבה הינו מאוהבים גם בתיכון תמיד רצינו להתחתן אחרי, כל זה השתנה שהיא ידע מהם ההישגים הלימודיים שלי, יש לי בגרות אבל לא גבוהה
עכשיו השאלה, הגזמתי את התגובה שלי אליה או שככה היה צריך להגיד לה? האם אני צריך לבקש סליחה?