מחותל ומתנהג כמו תינוק בגיל 13, הבושה היתה כאשר הגננת החליפה לי חיתול

היי יש לי סיפור לא כל כך פשוט מגיל 12 אני התחלתי להרטיב בלילה הוריי ניסו לעזור לי עם כל מני שיטות וגם הלכנו לאיזה חמש רופאים ואף אחד לא עזר לנו הרופא האחרון נתן לי תרופה לנסיון לקחתי אותה ברגע שיצאתי ממנו כמו שהוא אמר לי אחרי כמה שעות יצאתי עם חברים שלי לסרט ובדרך יצא לי שלשול מבלי שסמתי לב למזלי הוא לא היה רטוב מדי או בולט אבל זה בלט כאשר יצא לי גם פיפי כל הילדים צחקו עליי וגם חברה שלי עזבה אותי בגלל זה מאז אני עם חיתולים כל היום צריך להחליף לי הרבה פעמים וגם בבית ספר ולא ניתן להחביא את זה מאז התחלתי גם לעשות כל מיני דברים מאוד תינוקיים כמו למשל : התחלתי ליראות תוכניות לקטנים ויוצא שאני לא נהנה מהסדרות שאהבתי פעם ואני אוהב ליראות ערוץ הופ בנוסף אני גם התחלתי להיות רגיש ולבכות הרבה, אני גם התחלתי למצוץ אצבע ובסופו של דבר קנו לי מוצץ שלפעמים אני שם אותו גם ביום, התחלתי להפיל את כל הכוסות שאני שותה מהם וגם ללכלך את עצמי באופן מוגזם כאשר אני אוכל אז הוריי קנו לי בקבוק של תינוקות ומטרנה וגם סינר כאשר הם מנסים להרגיל אותי לאכול באופן נורמלי, אני גם התחלתי להינות יותר ממשחקים ילדותיים ואני זוכר שפעם אני הייתי יותר בטלפון ועכשיו אני משחק בלגו , במקלחת אני תמיד רוצה שאימא שלי תבוא לקלח אותי ולנגב אותי ,מאד קשה לי ללמוד ואפילו התחילו להיות לי שגיאות כתיב מאוד מוזרות שאפילו ילד בכיתה א יודע לא לעשות אותם למשל עכשיו שאני כותב אני בודק כל מילה הרבה פעמים , התחלתי לאהוב גיבורים של ילדים קטני ואני הולך להצגות שבהם אני הילד הכי גדול באולם וגם התחלתי לאהוב את הג'מבורי ובמקדונלדס אני תמיד רוצה את ההפתעה עכשיו זה כבר לא להפסיק להרטיב בלילה אלה להתחיל לגדול מחדש ומה שהכי משפיל זה שיש לי אח בן 5 שאני מדבר איתו בהנאה על מה היה בטלויזיה וגם משחק איתו לא כאח גדול אלה כאח בן אותו גיל
פעם הייתי מאוד מקובל בבית ספר שלי ועכשיו אף אחד לא רוצה להיתקרב אליי כי אומרים שיש לי ריח רע בגלל החיתול הפעם הכי משפילה שהיתה לי באירוע הזה היא שהיתה שביטה בבית ספר שלי ואימא שלי לא יכלה להשאיר אותי לבד בבית אז היא לקחה אותי לגן של אח שלי ואמרה לגננת שאני ממש כמו תינוק (כמובן בשקט כדי שאני לא ישמע אבל בכל זאת שמעתי) ואז הגננת הסכימה אבל חברה שלי לשעבר במקרה הגיע לשם כשאימא שלי נפרדה ממני ומאחי וצחקה עליי שאני הולך לגן אני מודה שנהניתי בגן כאשר שיחקתי עם הילדים וגם שרתי איתם שירים וישנתי איתם צוהוריים והיתנהגתי כמו ילד רגיל בגן והבושה היתה כאשר הגננת החליפה לי חיתול ואפילו הילדים שם לא היו עם חיתול

אני פשוט לא יודע מה לעשות אבדתי כמעט כל דבר שהיה לי בחיים כולל הציונים ואפילו כמעט השאירו אותי כיתה ואפילו שכלו להוריד אותי לזמן מסוים לכיתה א' כדי שאני אוכל ללמוד שם דברים ששכחתי
אני מתחנן לפיתרון או לרופא שאולי יוכל לעזור לי ולפחות להוריד ממני את החיתולים שהרסו לי את החיים (סליחה על הפירוט ועל ההודעה הארוכה )