אז ככה- בזמן האחרון כל שעה ורבע לערך (או לפחות פעם ביום) אני נתקלת בשאלה ' יש לך ילדים/ את נשואה?' השאלה הזו מציפה אותי בשלל תחושות- אני נטרפת מהסטנדרט הבלתי מעורער המלווה בטון השופט - מחמיר- שמסתכל עלי כעל חורגת מהנורמה- למה רק אצלנו (ובשאר מדינות ערב..) זה כל כך ברור מאיליו שמגיל מסויים חלק מכרטיס הביקור/ קריטריון להצלחה הוא מיסוד קשר והולדת צאצא?
אבל כיוון שאני בטוחה שאני רוצה זוגיות טובה (מי מדבר על חתונה? ממש לא חובה בעיני) ונדמה לי שגם יורש עצר או שניים - אני נטרפת מהטון המאשים- שלפעמים גם תופס ביטוי במילים של ממש 'למה את מחכה' "תתחתני!" "נו, מה יהיה?" , כאילו שכל מה שאני צריכה זה סוף סוף להתאפס על עצמי, להצביע על עלם חמודות ולדלג עמו אל השקיעה.
ועכשיו, כשפרקתי (ותודה על ההקשבה ) - איך הייתם עונים לאותן ה"דודות" (לעתים בנות 20 לעתים בני 75) שדוחפים את אפם ומרחרחים את האזור הלא נשוי שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025