בעלי מסוכסך עם המשפחה שלי, זה פוגע בי, איך להתמודד עם זה נכון?

אני נשואה 4 שנים לבחור טוב שאותו אני מאוד אוהבת והוא אותי. יש לנו בן מתוק בן חצי שנה. מאז ומתמיד בעלי לא אהב לבוא איתי למשפחה שלי והעדיף להשאר בבית. המשפחה שלי בהתחלה לא הבינה למה אבל עם הזמן הבינה שזה הבן אדם. אבל תמיד כשהייתי נוסעת לבד הייתי מרגישה שהם מאוכזבים שהוא לא בא איתי. הוא היה בא איתי לפעמים, אבל לא בכל הפעמים, אז למדתי לחיות עם זה. אחרי הלידה היה ריב גדול בינו ובין המשפחה שלי בעיקר על רקע ההתערבות שלהם בכל מיני נושאים. אחרי זה, הוא החליט שהוא לא מגיע אליהם יותר. עשינו יחד המון שיחות על הנושא וגם רבנו על זה לא מעט.. גם ההורים שלי דיברו איתו וניסו להעביר את הריב הלאה ולפתוח דף חדש, אבל בעלי בשלו. בכל פעם שההורים שלי מזמינים אותנו, הוא לא מגיע ואני נוסעת לבד עם הבן שלנו (לציין שהם גרים במרחק שעה נסיעה). כל שיחה כזאת ביננו תמיד מובילה לריבים וויכוחים. ביקשתי המון פעמים שישים את הנושא מאחוריו ויבוא בשבילי והוא טוען שהוא לא מסוגל ולא מרגיש בנוח שם ושלא נעים לו להיות בבית שלהם. הוא טוען שאם המצב היה הפוך והייתי פגועה מהמשפחה שלו, הוא מעולם לא היה מבקש ממני לבוא איתו, היה מצדיק אותי וכו. אני נקרעת בין שני הצדדים. המשפחה שלי בסך הכל רוצה שלום בית ויעשו הכל בשביל לפתוח דף חדש אבל פשוט אין עם מי לדבר. הנושא מדכא אותי ובכל סוף שבוע שמתוכנן ביקור אני מתבאסת להתחיל לדבר איתו שוב ולהעלות את הנושא ושוב מקבלת את אותה תשובה שהוא לא מגיע ושאסע לבד. אני אובדת עצות וכבר לא יודעת איך לדבר איתו על הנושא. ככ רוצה שינסה לפתוח דף חדש ויבין שאם לי לא טוב אז גם לא לא יהיה טוב... הוא מבין שזה בסופו של דבר פוגע בי אבל זה לצערי לא גורם לו לשנות את דעתו. הוא עקשן ואני כבר לא יודעת מה לעשות. מרגישה כמו חד הורית כל פעם שאני נוסעת לבד להורים שלי ורואה את האכזבה והעצב בעיניים שלהם. מה עוד נותר לי לעשות? איך להתמודד עם זה נכון? אני ממש לא רוצה לפרק את המשפחה ולהתגרש. וחוץ מהנושא הזה יש לנו זוגיות טובה ואנחנו מאוד אוהבים אבל הנושא הזה פשוט לא נפתר וכמו עצם בגרון. אני לא יכולה לבחור צד כי כולם חשובים לי.. חשבתי שהזמן יעבור והמצב ישתפר אבל כבר עברה חצי שנה ו.. המצב נותר כפי שהוא. מה לעשות? אשמח לעצות חכמות..