לא רוצה אותי בתור בן זוג אלא בתור יזיז ובשבילי היא האחת, מה לעשות?

הייתי במספר מערכות יחסים ארוכות (מעל שנתיים) מגיל 15, ומאז החברה האחרונה השקעתי הרבה בכושר ופיתוח עצמי, יצאתי למסיבות ומועדונים, והגעתי למצב שאני כמעט מדי שבוע שוכב עם בחורה אחרת.

לפני כמה חודשים התחלתי לעבוד במקום חדש, ונדלקתי על אחת הבחורות שם. הצעתי לה לצאת ובהתחלה זה היה נטו סקס בלי שום מחוייבות והודעות. בשלב מסויים זה הפך להיות משהו יותר רגשי והיא ביקשה ממני "אם אתה הולך לשבור לי את הלב, בבקשה אל תחכה אחרי שאתאהב בך כי זה יקרה בסוף". זה די חדר בי, כי עד השלב הזה המשכתי גם עם בנות אחרות, אבל מאותו רגע זה נפסק..הייתי רק איתה.

מעולם לא היתה לנו שיחת "יחסינו לאן", אבל הגיע שלב שהיא היתה צריכה לעזוב את העבודה כי היא התחילה ללמוד. היא גרה בעיר אחרת, ומכמה שיחות שהיו לנו בנושא הבנתי שהיא רואה אותי בתור ה"זיין" שתמיד חלמה להיות איתו.

"פינטזתי עליך די הרבה האמת, אבל זה נשאר בגדר פנטזיה כי בחורים כמוך בדרך כלל לא יוצאים עם בנות כמוני". על מי את פאקינג עובדת? את פצצה, חכמה, מצחיקה ומעניינת!!!!

שמרנו על הקשר ולהפגש מדי שבועיים, הסקס היה מטורף מפעם לפעם והגיע למצב שעשינו את זה בלי קונדום וגמרתי בפנים מרוב התשוקה (חלקכם יגידו טמטום), היא לקחה גלולה ד"א אז הכל בסדר. בכל מקרה, הייתי חושב עליה הרבה ובצדק...יום אחד אפילו אמרה לי שהיא מתחילה לפתח אליי רגשות. הייתי בעננים. הייתי מחוייך, שולח לה הודעות כמו שבן זוג צריך, מפרגן, מקשיב לה כשהיה לה קשה.

אבל..בתקופה האחרונה היא הפסיקה ליזום, להתקשר, עונה יבש וכו'...נתתי לה שבוע בלי שיחות הודעות בלי כלום, בינתיים קראתי למישהי שהיינו בקשר עוד לפני זה, זה הרגיש טוב עד השניה שהיא היתה יוצאת לי מהדירה ואז הבדידות היתה חוזרת. כעסתי. הייתי פגוע.

היום נמאס לי. נמאס לי להכנס לווצאפ ולראות אותה מחוברת, ושההתכתבות היבשה מלפני שבוע שם, וכמה גלילות למעלה זה "אני מפתחת אליך רגשות" ו-"גם אני אלייך, מתוקה".

שלחתי לה הודעה. אמרתי לה שדוגרי תסביר לי מה הקטע. האם היא סתם רוצה שנשחק ברופא וחולה או שבאמת בא לה משהו אמיתי.
היא ענתה לי ישר שזה ממש לא סתם, אבל גם לא יכול להיות משהו אמיתי. אמרה שהיא מבולבלת, צריכה זמן לחשוב וכו' כו' "זה לא אתה זה אני".

אמרתי לה שאני מבין. זה בגלל כל העניין עם הרגשות, וכי זה הפך להיות יותר מדי רציני ועכשיו היא נבהלה. היא אמרה לי שהיא ממש לא רוצה לפגוע בי. פאק, מה אני איזה כלבלב חלש ושברירי?

אמרתי לה שסה"כ התעניינתי במצב. היא שאלה האם חשבתי עליה. אמרתי לה מה זה משנה? אני לא רוצה לחייב אותה לשום דבר, ושאלתי אותה אם אפשר שפשוט כשייתפנה לשנינו הזמן אז נפגש ונעשה את מה שאנחנו הכי טובים בו. היא אמרה "כן כן" ואז שאלה אם אני לא אפגע מזה. אמרתי לה שמבטיח לאמר לה אם אפגע.

שיקרתי. אין אחת שעושה לי את זה יותר ממנה. אני לא יודע אם אני מאוהב בה, אבל יש רגשות חזקים, לא אשקר. אז היא לא הבחורה הכי כוסית שהייתי איתה (היא פצצה, שלא תבינו לא נכון) אבל היא מספר אחת אצלי בלב. באמת.