רוצה להיפרד בגלל מצב כלכלי קשה, אני לא מוכנה לוותר. איך לתמוך בו?

היי
אני יוצאת עם בחור בן 23 כבר חודשיים ולפני כמה ימים הוא החליט ואמר לי שהוא לא חושב שנוכל להחזיק בגלל המצב הכלכלי הקשה שלו ובכלל המצב שלו בחיים.
אני אתן קצת יותר פרטים.. אני גרה במושב בצפון והוא גר ליד באר שבע.. נכנסנו לקשר בידיעה שיהיה קשה להתראות הרבה, גם בגלל שאני בצבא (משתחררת עוד חודשיים), אבל החלטנו להמשיך בכל למרות המרחק הענק.
אני חייבת לציין שהוא מדהים.. באמת אחד האנשים שאני הכי שמחה שהכרתי בחיים האלה ובגלל זה עוד קשה לי..
ממש שהתחלנו לצאת התחיל המצב הכלכלי שלו להדרדר.. הוא נכנס למינוס.. והגיע למצב שהוא לא יכול אפילו לתדלק את הרכב שלו.
למרות זאת המשכנו והייתי נוסעת אליו כי לי יש נסיעות חינם בתחבצ ולא מפריע לי לנסוע אליו את כל הדרך הזאת..עד שזה הגיע למצב קטסטרופלי.. שאין לו איך לצאת מהבית בלי לבקש עזרה מההורים.. ביום של הפרידה חזרתי מהדרום ועברתי דרך באר שבע ואמרתי לו כבר יומיים לפני על זה.. ועדיין הוא לא יכל בגלל בעיות משפחתיות.. באותו ערב שחזרתי הביתה הוא התקשר אליי ועשה את השיחה..
באותה שיחה הוא אמר לי שהכל ימשיך להיות כרגיל מבחינתו.. מדברים מתקשרים כמו שהיינו בקשר אבל רק כחברים טובים.. ולא כבני זוג..
חשוב לציין שהוא אמר אז שהוא לא עושה את הצעד הזה בלב שלם וגם לא בגלל שהרגש שלו כלפיי השתנה אלא נטו בגלל המצב שלו בחיים.
אחרי השיחה הזאת חשבתי יומיים מה אני עושה עכשיו ואחרי המון מחשבות החלטתי שאני לא מוותרת על הקשר הזה ונלחמת. אני יודעת על עצמי שקשה לי להתחבר לאנשים ברמה האישית בדרך כלל ואיתו זה הרגיש כל כך קל.. ונכון.. וזה עדיין מרגיש נכון.
אתמול דיברנו ואמרתי לו שאני לא מוותרת עלינו.. כי מצב כלכלי זאת לא סיבה לפרידה מבחינתי. בנוסף הוא כנראה עובר דירה עוד יותר דרומה לאזור הערבה, למרות שגם זה לא ישנה לי.. מבחינתי מצב כלכלי ומרחק הן לא סיבה לפרידה.. נפרדים אם כבר לא מרגישים.. ואנחנו כן מרגישים.
התגובה שלו על הדברים האלה הייתה שהוא לא מסוגל להחזיק עכשיו קשר. שיש לו הרבה דברים שמטרידים אותו ביום יום ובמקום לחשוב עליי לאורך כל היום שזה מה שהוא רוצה הוא חושב רק על הבעיות בחיים שלו..
באמת שניסיתי לגרום לו לחשוב בצורה קצת אחרת.. אופטימית הייתי אומרת אבל הוא פשוט לא רואה את עצמו מחזיק קשר עכשיו.
חשוב לי להבהיר שבזמן שיצאנו הקשר היה מדהים.. וגם עכשיו.. אנחנו עדיין מדברים כמו קודם.
תמיד חשבתי שאני לא צריכה להילחם על מי שוויתר עליי.. ואני עדיין חושבת ככה.. רק במקרה הזה בחרתי להילחם כי אני יודעת שזה שווה את זה.
הוא חשוב לי בטירוף ולנתק קשר ממנו זאת בכלל לא אופציה מבחינתי. חשוב לי להיות שם כדי לתמוך בו בכל הקושי אבל זה אוכל אותי שלא נמשיך כזוג בזמן הקרוב.. וכן יש אופציה לחזרה בעתיד.
חוויתי כבר כמה קשרים שנגמרו בטענה שזאת תקופה לא טובה.. ובמקרה הזה אני באמת יודעת שזאת תקופה נוראית.. גם אני הרגשתי אותה.. ודווקא בגלל שזאת תקופה רעה קשה לי לשחרר... כי בזוגיות צריך גם לדעת להתמודד עם כל הקושי...
מה דעתכם/ן? מה הייתם עושים אם הייתם במצב כזה?