רצה אותי ופגע בי ברמה הכי קשה (ומביכה), איך מעבירים איתו את השירות?

היי, אז ככה,

אופי השירות שלי הוא 11/3 אז בגדול אני נמצאת עם אותם אנשים 24/7 למשך שבועיים, לרוב זה כיף, כי אין ברירה ומתגבשים וכיף להכיר חברים אבל מצד שני זה יכול גם מאוד להעיק


עכשיו, אני בתפקיד עם מישהו שהגיע 3 חודשים אחריי, והוא מהאנשים שכן התחברתי אליהם, מאוד.
לא משנה איך, הבנאדם נפל מקרבי, הגיע לבסיס ג'וב, היה לו קשה לעשות את הסוויץ' ואני הייתי שם בשבילו יותר מכולם (כולם ראו בו סנוב..והוא היה)
היינו יוצאים לפרוייקטים שהמפקד הביא לנו רק שנינו . שבוע שלם ביחד. אחרי חודש כולם שמו לב שהוא מתחיל להתקרב ולחפש אותי והוא היה יושב לידי וזורק לי הערות כדי לחפש את התשומת לב שלי.
אני ניסיתי לשחק אותה הכי אדישה בעולם אבל לא צלח לי ככ.

אחרי שבוע יצאנו יחד הביתה ובחזור ברכבת ישבתי במקום אחר והוא הסתובב אליי וזרק לי מבטים כל הנסיעה. הגעתי הביתה והוא התקשר והזמין אותי לדייט.
יצאנו...הגעתי לעיר שלו ובילינו יום שלם בחוף ביחד. התנשקנו ..והייתי מאושרת.
זה לא נמשך הרבה כי הוא אחד עם בעיות בטחון גדולות וגם בעיות עצבים שהוא אמר שהוא לא יכול להיות בקשר והוא לא רוצה לפגוע בי. המשכתי לחפש את התשומת לב שלו כי לא יכלתי להתנתק ממנו .פשוט לא יכלתי.

אחרי שבועיים של כן רוצה לא רוצה קרוב רחוק הגיע מוצש והוא שלח לי הודעה ,וביקש שאקח לו תןרנות. אמרתי לו נדבר ,והגיע יום ראשון.
שלחתי הודעות כשהגעתי לבסיס כדי שיצא ונדבר
והוא היה עצבני. לא מוכן לקחת את התורנות בשום אופן. לא החזיק את עצמו והתפרץ עליי.
לא נשארתי חייבת ואמרתי לו שירגע ומהר.

למחרת הוא שלח לי הודעה שהוא הבין שהפלתי עליו את התורנות שהייתה "שלי" והתבכיינתי למפקד שיעשה הכל ויעביר לו.
כעסתי ורציתי לדבר אבל הוא לא היה מוכן לשמוע.
מאז
יחסי שנאה . התעלמות. קיצוניות , מוחלטת.
3 חודשים.

אני אהבתי. הרגשתי הכל איתו הוא עניין אותי הוא הטיפוס שאת לא יכולה לשכוח ממנו בקלות.
כשזה קרה לקח לי זמן להבין בכלל באיזה סרט הוא חי ואיך בלי בושה הוא האשים אותי כשהוא ידע שאין סיכוי!! שאעשה את זה.
ואז הבנתי שזה בא מהחוסר בטחון העצום שלו. ואני יודעת שזה היה חד צדדי כי הוא לא באמת רצה.

3 חודשים שאני רואה אותו ומתעלמת 3 חודשים שאני לא מבינה איך לעבוד איתו והמפקד שלי נותן לו את רוב העבודה כי ביחד אנחנו לא עובדים טוב וזה מכער את האווירה.
הוא היה צריך לחזור לקרבי. כל שבוע מחדש הוא הגיע ואמר אני יוצא. וכל פעם מחדש ירה לעצמו ברגל.
ככה שאין מה לעשות אני אצטרל להעביר איתו את השירות. אבל אני מרגישה שאני חייבת קלוז'ר!!!!
קשה לא לדבר ולא להוציא מה שיש לי להגיד אני לא רוצה להיות פראיירית! אמרו לי את מורידה מעצמך ומהכבוד שלך. נכון. זה למה לא פציתי פה. הוא היה מגלגל עיניים ומתעלם . אבל חלאס כמה אפשר לסבול זה בלתי אפשרי להתעלם בדפוס עבודנ כזה ובשגרה כזאת.

איך אני מתעלה ועושה את זה? אולי אני עדיין אוהבת אולי נקשרתי מדי בתקופה קצרה מדי אבל זה משפיע עליי איך אני מתעלמת כאילו הוא סתם מולקולה באוויר, קשה לי אני רוצב להרגיש טוב שוב, אני לא יודעת איך לעבוד על עצמי

עצות ?

מוצפת מהכל. כואבת.