אני אוהב את הבן זוג שלי אבל הוא קמצן ולא מתחשב, נסתדר כזוג נשוי למרות הפער?

אני והבן זוג שלי עוד מעט 3 שנים ביחד. עברנו לגור ביחד לפני חצי שנה ואני קצת חושש לגבי העתיד שלנו בגלל כל מיני דברים טכניים כביכול שנורא מפריעים לי אצלו. דבר ראשון, כסף תופס אצלו מקום יותר מדי חשוב בחיים ואני כבר לא יכול לסבול את זה. הוא מתקמצן על עצמו ועוד יותר גרוע - מתקמצן עליי, הוא לא קונה לעצמו דברים בסיסיים שהוא אוהב כמו בגדים, אוכל, קניות לבית - פעם היה לנו ריב ענק רק כי ביקשתי ממנו שיקנה ענבים. וזה לא שחסר לו כסף - רק בחסכונות יש לו בסביבות ה30,000, הוא פשוט לא יודע להינות מההנאות הקטנות והגדולות של החיים בלי לחשוב על הכסף. לימי ההולדת שלי הוא קנה לי מעמד עפרונות וסינר למטבח, אחרי שאני הפקתי לו מסיבה בווילה, קניתי לו אוזניות שהוא רצה ב500 שקל, ארנק ב300, טיול סוסים... לזכותו יאמר שהוא לקח אותי לצימר - רק חבל שבצ'ק אאוט הוא ביקש ממני להשתתף בעלות של הצימר. הוא כל הזמן מתחשבן איתי על דברים שאני קניתי ודברים שהוא קנה וזה כל כך מגעיל בעייני שזוג צריך להתחשבן אחד עם השני על כסף שפשוט באלי להקיא מזה אז אני משלם יותר רק שיסתום כבר, וזה לא כאילו יש לי יותר.. להפך.
הכי אבסורד זה שכל פעם שאני מעלה את זה ומנסה להחדיר בו טיפת היגיון, הוא בטוח שהוא נורמלי לגמרי! מבחינתו ככה צריך להתנהל ואני פשוט פזרן שאוהב לבזבז כסף.
מעבר לכל הנושא הזה של הכסף, נורא מפריע לי שהוא לא מתחשב ואפילו קצת אגואיסט.. אף פעם הוא לא יכין ארוחת ערב לשנינו אלא רק לעצמו, לא ישאיר את הדוד דולק גם בשבילי, שלא לדבר על לקנות דברים שאני אוהב לבית, בקיצור הוא לא מתחשב ולא יודע לפנק.
אני אוהב אותו הכי בעולם, הוא אהבת חיי ואין לי ספק שגם הוא אוהב אותי הכי בעולם, הוא מכבד אותי ודואג לי, הוא פשוט לא יודע לבטא את זה כמו שהייתי רוצה.. הזוגיות שלנו חזקה בסך הכל ואני חושב שיש לנו התאמה חוץ מכל הבעיות שהזכרתי.
אנחנו מדברים לפעמים על להתחתן ואני מאוד רוצה שהוא יהיה חלק מהחיים שלי אבל אני מפחד שבעתיד הרחוק אני כבר לא אצליח לעמוד בהתנהגות הבלתי נסבלת הזאת והכל יתפוצץ..
עד כמה שהנושא הזה בלתי נסבל, אני אוהב אותו וזה לא כל מי שהוא..
מהניסיון שלכם, עד כמה לדעתכם זה אפשרי ונורמלי לזוג נשוי להסתדר עם כאלה פערים ?