האם המשפחה שלי מתעללת בי?

היי, אני מתבגרת בת 16 וזמן מה שאני מרגישה שהמשפחה שלי מתעללת בי אך אני לא יודעת אם זו באמת התעללות.
נתחיל מהבית- אני גרה אצל האבא ועברנו מאחת ערי המרכז לפריפריה בדרום לפני כשנתיים. מאז אני מבודדת חברתית משום שלא מצאתי את מקומי אך גם כשאני מבקשת מאבא שלי לקחת אותי לחברה/עבודה בלילות הוא מסרב לקחת אותי, בבית אני אף פעם לא חוזרת לארוחה חמה ולמען האמת בדרך כלל אין אפילו מצרכים על מנת שאוכל להכין לעצמי דברים, בניגוד לזה-הרבה פעמים בבוקר אבא שלי קונה לי כמה בורקסים לבית ספר. אשמח לציין שהוא אוכל בבתי קפה או מסעדות מידי יום. אבא שלי לא נותן לי כסף ומפיל על אמא שלי את האחריות לשלם על שיעורים פרטיים, בגדים וכו׳. לאחרונה חליתי הרבה ואבא שלי סירב לקחת אותי לרופא ומאז שהתחלתי לעבוד הוא מכריח אותי לשלם על אוטובוס לנסוע לבקר את אמא שלי ביקנעם. אבא שלי משלם רק על חשמל, גז, ארנונה וכו׳. אבא שלי נוסע הרבה לחו״ל כדי להיפגש עם בחורות גם ומשאיר אותי עם אחי לבד בבית. לאבא שלי גם לא אכפת מכביסה וחברה של המשפחה נתנה את המכונת כביסה הישנה שלה. הרבה פעמים אבא שלי מכנה אותי בצחוק חזירה וטיפשה. כיום בגלל שאני יותר עצמאית ןבעלת יותר קול אבא שלי לא רב איתי הרבה אך הרבה פעמים שאני מספרת לו מה שעל ליבי הוא מגיב ב ׳אל תבלבלי ת׳מוח׳ או ׳אויש הילה הלוואי תסתמי כבר׳ ו ׳לא מגיע לך כלום׳, קרה כבר בעבר שהוא התקשר ושכח לנתק את הטלפון ושמעתי שהוא מספר לאנשים אחרים שאני כפוית טובה. כשהייתי קטנה יותר הוא נהג להתעלם ממני.
אמא שלי לעומת זאת, קונה לי דברים אך נאבקת במצב כלכלי קשה, היא קנתה לי כמה כרטיסים לחו״ל ואפילו כמה בגדי יוקרה אך בניגוד לזה הרבה פעמים היא מעליבה אותי (ב 40 דקות האחרונות מאז שהגיעה הביתה למרות שלא יצאתי מהחדר ודיברתי איתה רק צעקה כמה אני מסריחה למרות שטני לא יודעת למה), כשהייתי קטנה יותר היא נהגה לבודד אותי בבית ולא נתנה לי אפילו בשעות הצהריים ללכת לפארק לבד לשחק עם חברים, ללכת לחברים או לישון אצלם עד שמצאתי חברה היא חיטטה לה בדברים כשלא היינו בבית וכו׳. אמא שלי הרבה פעמים גם בהתקפי זעם (אף על פי שמדובר במשהו כמו אחת ל 8,9 חודשים) קרעה בגדים שלי או שברה דברים שלי (כמו מחליק שיער). אמא שלי מצד אחד דוחקת בי להצליח בלימודים ומצד שני גם לאחרונה הפסיקה לממן לי שיעורים פרטיים מה ששם עליי הרבה לחץ. אשמח להוסיף שאמא שלי גם חוותה ילדות נורא קשה וגם ללא כוונה רעה היא עושה דברים מוזרים (כמו שעוד בגיל שהייתי בגן היא ריססה לי את השיער עם ספרי נגד ג’וקים, אך גם פה צריך לציין שהיא עשתה את זה לעצמה).
אמא שלי אוהבת אותי בוודאות אך לא יודעת איך להיות אמא ואבא שלי כבר הביע חרטה בעבר על זה שאני הבת שלו ולא נראה שאכפת לו מהאושר שלי, שכן לדוגמא אני אוהבת לטייל בחול וזה משהו שאמא שלי מאפשרת לתת לי בעוד לו לא אכפת והוא מונע ממני כסף ומעולם לא שילם לי אפילו על ציפורנים, טיפול פנים אחת לחודשיים (שאני משלמת בדרך כלל) או יציאה עם חברות מה שאני מאפשרת לעצמי לעשות אחת לכמה חודשים.
רוב היום אני כבר לא יוצרת אינטראקציה אבל אני תוהה אם מה שאני עוברת נחשב להתעללות ואם כן האם בסקאלה זה נחשב למשהו שאחרים היו מגדירים כקשה או לא