לספר כל מה שאני מרגישה וחושבת
היי, אני בת 17 והייתי בצו ראשון, בבדיקה הרפואית (איפה שקובעים פרופיל) היא שאלה אותי אם הייתי אצל פסיכולוג ואמרתי לה שכן והיא שאלה למה אז אמרתי לה כי היו לי הפרעות אכילה והיא שאלה מאיזה סוג, ופשוט לא הייתי אוכלת בגיל 12 (עקב איזשהי הטרדה מינית קשה שחוויתי והשפיעה עליי לרעה), והייתי הולכת לכל מיני פסיכולוגים וגם לתל השומר ולתזונאיות והייתי ממש שונאת את זה. היא שאלה אותי אם עדיין יש לי את זה ואמרתי לה שלא כי למדתי איך להיות רזה ובריאה בדרכים אחרות כמו לעשות ספורט ולאכול בריא (שזה באמת נכון) אבל בתוך תוכי אני יודעת ומרגישה שעדיין יש לי הפרעה כלשהי, אני רואה את עצמי יותר שמנה ממה שאני באמת,כולם אומרים לי שאני רזה ואני מרגישה ורואה את עצמי שמנה, אבל אני מודעת לזה שאני רואה משהו שגוי. (עדיין זה קשה לי, כי זה כמו שיגידו לכם שמים הם בצבע סגול למרות שאתם רואים שהם שקופים) ההבדל בין אז להיום הוא שעדיין יש לי את המחלה רק שאני מתמודדת איתה בצורה אחרת.
בקיצור, היא אמרה שהצבא שולח לקב״ן מי שהיה לו איזשהי הפרעת אכילה. (נראה לי שבמקרה שלי זה אנורקסיה, הייתי בתת משקל רציני באותה תקופה).
אני קצת בלחץ מהפגישה עם הקב״ן ולא יודעת מה הוא הולך לשאול ומה אני אמורה להגיד כי אני לא רוצה שיוציאו אותי מהצבא או משהו כזה . והאם כדאי לספר על שעברתי את אותה הטרדה שבעקבותה פיתחתי את ההפרעות האלה? (בראיון אישי שקובע את הקב״א סיפרתי על זה)
לספר את האמת ולקחת סיכון שיוציאו או יתנו לי פרופיל נמוך או לשקר וליפות את המציאות?
וגם רציתי לדעת אם יש מצב שהצבא קיבל כל מיני מסמכים מהטיפולים הפסיכולוגים שעברתי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025